אבחון או לא?

שלום רב,
בני בן 3.9, בן יחיד עם אבחנה של ליקוי בויסות החושי (ע"י מרפאה בעיסוק) ואיחור התפתחותי לא מאובחן (לא עשינו בדיקה רשמית אבל זה די ניכר). הוא מדבר בסדר ויש אוצר מילים נאה אבל מתבלבל בכינויי גוף ולא בונה משפט בצורנ נכונה הרבה פעמים. יש גם קשיים קלים בהיגוי. הקושי בויסות החושי בהחלט גורם לעיכובים והמנעויות: הבן שלי מאוד רגיש לריחות (מריח כל דבר לפני שאוכל ולא מוכן שאנשים מסוימים יגישו לו אוכל אם לא אוהב את הריח), רגיש לרעשים מסוימים, לא ממש אוהב חיבוקים ונשיקות למרות שמאוד השתפר והוא מבקש חיבוק ונותן נשיקה (לא אוהב לתת נשיקה לאבא שלו כי הזיפים דוקרים לו). יש לו חולשה בשרירים שגורמת לו לקושי לאחוז עיפרון כמו שצריך, הוא "היפר", קשה לו לשבת במקום יותר מדי. שני התחומים הכי מטרידים מבחינתי עכשיו זה התחום החברתי והמשחק. בגן הוא מאוד רוצה לשחק עם ילדים אחרים וגם משחק יפה רוב הזמן אבל יש לי תחושה שהוא לא תמיד מבין עד הסוף איך להתנהג (מתרגש מדי, קופצני, לפעמים לא שומר על גבולות גוף) קשה לו לחלוק צעצועים בעיקר שלו ובעיקר כשאנחנו בבית. מצד שני כשילדים דוחים אותו הוא נעלב ובוכה שהם לא רוצים לשחק איתו. הוא רוצה לשחק עם חברים אבל זה מאוד קשה לו. בדרך כלל משחק בחוץ עם ילד אחד הולך יותר טוב. כשיש מורה שמכוונת הוא בהחלט משתף פעולה ומשחק לפי תור. יש לו עניין חברתי, הוא מספר על ילדים בגן שלו, מבקש לשחק איתם אבל מתחמם לאט, נמנע קצת מקשר עיין בהתחלה וגם לפעמים מחכה מה שאחרים עושים כדי להתאים עצמו.בגן אומרים שהוא מתפקד יפה מאוד. הדבר השני שמטריד הוא שהוא מאוד אוהב מטוסים ויש לו הרבה בבית, הוא אוהב לסדר אותם כאילו זה שדה תעופה, מטיס אותם ומחזיר אותם כשהם מסודרים בשורה (לא מסדר לפי צבעים או בסדר מופתי) ואם אחרי חצי שעה סיים לשחק ואני מציעה לו לשחק במשהו הוא שוב רוצה לשחק ב"שדה תעופה" ומסדר את המטוסים ומטיס אותם. יש עוד דברים שאוהב לשחק כמו לנגן ולצייר, ובגן הגננת אמרה שאוהב לשחק במטבח, בקוביות ובפינת ציור. בבית קל לנווט אותו לשחק ולבנות בכל מני דברים ולא רק מטוסים אבל בדרך כלל צריך לשבת איתו (המשחק החזרתי עם המטוסים החל ממש לאחרונה). האם משחק חזרתי כזה מדאיג או שזה נורמטיבי לגיל? ואיזה חלק משחק הקושי בויסות החושי כשנותנים אבחנה? הוא ילד מאוד תקשורתי אוהב לצחוק ולהשתולל איתנו (בעיקר עם מבוגרים), מראה לנו כל דבר שמכין או עושה ומתקשה לשחק לבד, תמיד מעדיף אינטרקציה (שוב, בעיקר מבוגרים). אנחנו כבר מטופלים אצל מרפאה בעיסוק שלא מכירה אותו עדיין לעומק אבל מהתרשמות של שלוש פגישות היא לא חושבת שהוא על הספקטרום וסבורה שאחרי עבודה נכונה על המערכות הלקויות נראה שיפור גדול ונראה אם צריך אבחון מקיף. האם כדאי כבר עכשיו ללכת לאבחון ואם כן אז איזה אבחון (אנחנו גרים בחו"ל אין פה התפתחות הילד) ומה זה בעצם יתרום מבחינת העזרה שאפשר לתת לו מעבר לריפוי ועיסוק וקלינאית תקשורת?