האבא והבן..

שלום לך יוכי היקרה ותודה לך על כל עזרתך הרבה הישירה והעקיפה שה' ישלם לך את שכרך!

לבעלי ולי יש שני בנים קטנים בהפרש של שנה וחודשיים.. הגדול בן שנתיים והקטן כמעט בן שנה.
בעלי מאד אהב אותם משחק איתם כשיש לו אפשרות מנשק מחבק לפעמים גם קם בלילה אליהם ונהנה מהם..
כל זאת עד לפני כמה שבועות שפתאום היחס שלו אל הבן הגדול השתנה מאד, זה התחיל כשהוא פתאום בכה בלילות כמה פעמים וכנראה בעלי התעצבן על זה, אז החלטתי שכדי שהוא לא יכעס על הילד רק אני אקום אליו בלילה, כדי למנוע עימותים..(כנ"ל בהחלפת טיטול וכו') זה לא ממש עזר.. הילד צריך יותר עדינות ובעלי הולך איתו ראש בראש.. (וגם שהוא גיל שנתיים יותר עקשן יותר עומד על דעתו יותר מנסה אותנו ומתעלם ממה שאסור)
יחד עם זאת היחס שלו אל הבן הקטן גם השתנה והוא מראה אליו הרבה הרבה יותר אהבה..
ואל הבן הגדול הוא הרבה פעמים מגיב באדישות ובקרירות במקום ההתלהבות של פעם גם כשהוא עושה חוכמות וגם כשהבן מחפש את תשומת ליבו..
אני רואה את זה כאילו בעלי לא מבין שהוא ר--ק בן שנתיים והוא "נפגע" מהילד כאילו זה ילד גדול... זה ממש מציק לי לראות את זה..
חבל לי על הקשר של הגדול עם האבא.. קשר שהיה מקסים ופתאום בשלבי הריסה..
אני אוהבת את כולם.. האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב?
איך בעלי יבין שהוא צריך להיות סלחן יותר לילד ושהילד לא נגדו שזה רק גיל?
מה לעשות שהקשר יהיה שוב אוהב..?
תודה רבה לך יוכי, את מצילה אותי!