ביישנות

בתי בת חמש וחצי, מאוד ביישנית (כמו אבא שלה).
מצד שני עם הזמן היא נפתחת, ומוקפת חברים. אבל כשמגיעה הופעה בחוג או מסיבה בגן היא "נתקעת". אין עם מי לדבר. היא לא מוכנה להשתתף ויושבת מסוגרת. לא עונה כששאולים אותה מה קרה וכולי. עם הזמן זה השתפר והיא רקדה אפילו ליד חברים שלה ביומולדת שלה (מתביישת לרקוד בסלון אפילו), בגן התחילה להשתתף וחשבנו שהנה אנחנו עושים משהו טוב :) אבל אז הגיעה הופעה בחוג ושוב.
היא היחידה שישבה בצד, כל היחלדות שאני יודעת שהן ביישניות עשו הכל. רק אני צריכה לצפות בילדתי האהובה יושבת עליי ולא עם כולם.
חשתי שאני שבורה. אני עושה מאמצים גדולים לחזק את הבטחון שלה ופתאום נפילה. מה היא מרגישה כשהזה קורה? שהיא נכשלה? האם להוציא אותה מהחוג למרות שהיא כן רוצה להישאר רק כדי להימנע ממצבים כאלה?
מה עושים בכלל במצבים כאלה?? היא אומרת שהיא מתביישת.
ממה זה נובע ואיך עוזרים לה?
תודה רבה.