התיחסות לשני אחים

ירדנה שלום,
את נוגעת בשאלה שהיא קשה מאד לכולנו כהורים : כיצד לחלק את המשאבים שלנו, גם החומריים, ובעיקר - הרגשיים, בין הילדים באופן צודק ? בעבר היה נוח לחשוב, שאהבת ההורים היא שווה, והיחס לכל הילדים הוא זהה. היום אנו יודעים ומבינים, שהקשר לכל ילד הוא מיוחד. גם אם אוהבים את כל הילדים, האהבה לכל ילד היא אחרת. והמציאות היא, שיש ילדים קשים, שההורים אינם מסוגלים באמת לאהוב אותם, והם אפילו דוחים אותם.
צריך לנסות להתגבר על דחייה ועל כעס כלפי הילד, לנסות להבין אותו, ולטפל בו, כדי שהקשיים שלו יהיו מצומצמים עד כמה שאפשר. למשל, ילד היפראקטיבי, צריך לדאוג שיקבל את התרופה המתאימה, ושיקבל את הטיפולים שעוזרים לו : אם זה ריפוי-בעיסוק, או טיפול פסיכולוגי שילמד אותו לשלוט בעצמו ובהתנהגותו. צריך לעודד אותו, ולשבח אותו בכל הזדמנות שהוא מצליח לשלוט בעצמו.
מאידך, הילד הטוב זכאי לקבל את כל מה שמגיע לו, גם אם נוצר פער בין הילדים, וגם אם מתפתחת תחרות. לפעמים דווקא התחרות הזו היא טובה, ומדרבנת את הילד עם הקושי להתאמץ ולהגיע לדרגת הילד הטוב.
הכל צריך להיות במידה ובאיזון סביר. ואם ההורה מרגיש שאינו בטוח, כדאי שילד להדרכה אצל פסיכולוג ילדים, ויעזרו לו.
כל טוב!