אין גבולות

אמא יקרה שלום,

אשתדל לעזור לך. אני מקווה שתצליחי לגייס את הכוחות ואת הנחישות ליישם את המלצותי.
ראשית, אני מנסה לחשוב על הסיבה שגורמת לילדים להתנהג כך : ייתכן שהם מבטאים כעס על כך שהתגרשתם, ואבא איננו בבית. ייתכן שהם מרגישים, שאת חלשה ואינך סמכותית מספיק. ייתכן גם, שהם ילדים היפראקטיביים קצת, וזה מתבטא בעיקר בבית.
פני למורה/גננת ושאלי אותן, איך הילדים במסגרת החינוכית. זה יראה, אם הם בכל מקום פעלתנים ואנרגטיים במידה מוגזמת, או שזה רק בבית, וזו באמת בעייה של גבולות.
שנית, כדאי שתנהלי איתם שיחה גלויה, ליד השולחן, ותאמרי להם, שההתנהגות שלהם קשה, ואת רוצה לדעת למה. ילדים בגילם מסוגלים כבר לומר מה הם מרגישים ומדוע, וזה בהחלט יכול לכוון אותך.
שלישית, עשי איתם הסכם מסודר, ממש כמו חוזה , לגבי דרישות ההתנהגות שלהם, והבטיחי להם פרס קטן תמורת התנהגות טובה - בהתחלה פעם ביומיים, ואח"כ פעם בשבוע. נהלו יומן, שבו תצייני כל יום, בערב, איך היתה ההתנהגות. אפשר לסמן בפלוס או מינוס, ואפשר במדבקה. בדרך כלל זה מאד עוזר.
אם תרגישי שאין שינוי בתוך כחדשיים, יש סדנאות וקבוצות הדרכה שאת יכולה לפנות אליהן : במכון אדלר, בבי"ח שניידר, ועוד.
בהצלחה!

שוב שלום,
אולי המורה מתרשמת שהילד קצת היפראקטיבי ומראה קשיי בריכוז ובקשב ? זה בהחלט קשור להתנהגות "פראית" : קושי בקבלת הוראות, קושי בשמירה על גבולות וכד'.
אני מציעה שתמתיני עוד קצת, ייתכן שהילד צריך לעבור הסתגלות לביה"ס. אבל אם עוד כחודש עדיין יימשכו התלונות, כדאי יהיה לפנות לאבחון.
כל טוב!