אבחונים בהתפתחות הילד

מיכל שלום,
אני מאמינה שהרופאה צודקת, ויש לילד חריגות מעבר לרגיל. פעמים רבות הקושי הזה חולף כלא היה, אבל חשוב לאבחן ולטפל, כדי לקדם את הילד ככל שאפשר, ולמנוע ממנו תסכול, או תחושת נחיתות מול ילדים אחרים.
אינני רואה מדוע את נרתעת מטיפולים אלה. הם אינם כואבים, ואינם פולשניים, אין בהם שום סיכון שיש בצילום רנטגן או בתרופות. הטיפול נעשה תוך כדי משחק, וכל הילדים נהנים מכך, נהנים מתשומת הלב ומהתמיכה שהם מקבלים. זה רק יכול לשפר. אין צורך שתגיעי לכאבי ראש בגלל זה, ואם את חרדה מדי, אולי כדאי שתערכי כמה שיחות עם הפסיכולוגית.
כל טוב, בהצלחה!

מיכל שוב שלום,
אני חשה שאת נסערת, ומוטרדת, אבל ייתכן שאינ ך צודקת, משום שאין לך את הכלים המקצועיים ואת חדות העין של איש מקצוע. אני תמיד מדגישה להורים, שחשוב לתת אמון באנשי המקצוע המטפלים בנו, ובמקרה שלא - יש ברוך השם בארץ מספיק אנשי מקצוע, כדי לקבל חוות-דעת שנייה ליתר בטחון.
איש אינו אשם בגאיחור התפתחותי, או בבעייה כלשהי. לפעמים זה נובע מבעייה גנטית, אולי לא ידועה, אולי שעדיין אין לנו מספיק ידע לזהות אותה בדיוק. לפעמים זה נובע מהריון קשה, או לידה קשה.
כפי שאמרתי, לא כולם צריכים טיפול, אבל מה נורא בטיפול הזה ? הוא רק יכול לשפר, לא להזיק.
כל הטיפולים חייבים בתיעוד בתיק הרפואי, אבל בכל הקריירה המקצועית שלי, לא זכור לי מקרה שזה פגע באדם בהמשך חייו. במיוחד אם הטיפול הסתיים באופן חיובי, והפער נסגר.
שוב - אני חושבת שאת מעצימה בעייה פשוטה, ומגיבה אליה בדרך רגשית קיצונית. עדיף יהיה, גם לילד, שתירגעי, ותמתיני עוד כמה חדשים.
כל טוב!