בת 3.5 בעיית מיקוד קשב

שלום רב!
בגיל שנה וחצי ילדתי אובחנה בהתפתחות הילד כסובלת מחרדה חברתית (הבעייה נגרמה עקב אישפוז בן שבוע ימים בבית חולים עם טיפול מאוד אינטנסיבי וטראומטי).
טופלנו אצל מרפאה בעיסוק ולאחר מכן גם אצל פסיכולוגית והשנה הילדה נכנסה לגן עירייה (הכניסה היתה הדרגתית ולא חסרו קשיים אבל כיום הילדה הולכת בשמחה ואוהבת את הילדים ואת הצוות המטפל). הגננת הסבה את תשומת ליבי לכך שלילדה יש "בעיית התארגנות" ולעיתים היא "מעופפת" כדוגמה הסבירה לי שכאשר למשל היא קוראת לקבוצת ילדים (כולל בתי) לשבת לעסוק בפעילות כלשהי הם כולם יושבים ועד שהילדה שלי מחליטה עם היא רוצה או לא - מועד הפעילות כבר עובר ולא נשאר זמן (מה שלעיתים מותיר אותה מתוסכלת). לטענתה הילדה מבלה את רוב זמנה לבד - אומנם בקרבת ילדים (וכבר ללא שום פחד או קושי) והיא שמחה להביט בהם ובמעשיהם אבל לא ממש באה איתם במגע (פרט ל-2 ילדות שאיתן לעיתים היא מתקשרת). היום למשל בתי ישבה לבדה מול שולחן עם פאזלים אבל העדיפה לשבת ולשיר לעצמה במקום להרכיב.
אציין שחזרנו לריפוי בעיסוק והמטפלת אמרה שישנו קושי במיקוד הקשב (ובאמת אני כאמא יודעת שנורא קל לשבור את הריכוז שלה בין עם זה רעש חזק או איזושהי פעילות מואצת בסביבתה או לפעמים די אפילו בחיפושית שהיא רואה על הריצפה - והנה הילדה כבר ממוקדת במשהו שונה לחלוטין.)
פרט כלכ מה שציינתי לפעמים יש לילדה גם נטייה לענות לא על השאלה שנשאלה אלא על מה שקורה בראש שלה באותו הרגע (כאילו בתשובתה פשוט ממשיכה את המחשבות שלה בקול רם), לילדה יש אוצר מילים גדול לגילה (והיא גם דו לשונית) אבל לפעמים יש לה קושי להוציא משפט או "סיפור" מכל המילים והיא מדברת מאוד קטוע (ראתה אתמול הצגה - מאוד אהבה וזכרה הכל אבל מאוד התקשתה לספר לאביה על מה היתה ההצגה). היא מתרשמת ממש בקלות מספיק שתשמע איזשהו משפט בטלויזיה והיא מסוגלת "לאמץ" אותו ברמה כזאת שבמשך ימים כל כמה שעות תצטט אותו.... כאשר הייתה קטנה יותר הייתה מרותקת ממילים שמתחרזות והיתה לה נטייה לצטט סיפורים וחרוזים.... היא נוטה גם "להנפיש" דברים דוממים ולהגיד דברים כמו: " החצוצרה אמרה לי..." או "הכדור דחף אותי..."
בכל המבחנים וההערכות הפסיכו' הילדה נמצאה תואמת את גילה ולפעמים אף מעל לגילה, לא נמצאו שום פתולוגיות ושום בעיות פרט למיקוד הקשב....

שאלתי היא : האם בגלל שילדתי רק השנה התחילה מסגרת חברתית (הייתה איתי בבית עקב החרדה) ורק לאחרונה התגברה על החרדה, פשוט יש לתת לה את הזמן "לספוג" וללמוד אינטראקציה חברתית ואז חלק מהבעיות (כמו הלבד שלה בגן, ההנפשה של הדומם והקושי לספר סיפור בעזרת אוצר המילים) ייפתרו מעצמן?
והאם העניין שהילדה נראית לפעמים מעופפת ועונה ללא קשר לשאלה הוא אכן עניין של בעיית מיקוד הקשב ואם אספק לה את הכלים ואקל עליה להתמקד גם זה יחלוף?
אודה מאוד לתשובתך וסליחה על כמות הטקסט, (אנחנו כמובן ממשיכות בטיפול שמוצע לנו בכל אופן). תודה מראש.