גבולות ומשמעת לבן שנתיים

שלום
בני בן 2.3 החל בחודשים האחרונים להתחצף - מאוד לא ממושמע, עושה מה שמבקשים ממנו רק אחרי כמה פעמים שאומרים לו ,ולפעמים צריך לקחת אותו בכח (זה יכול להיות מלבוא להתקלח, להתלבש, ללכת הביתה או למקום אחר וכל דבר בעצם..). אם כבר לוקחים בכח או עושים משהו שלא מוצא חן בעיניו - מגיב בחוצפה: אומר לנו "פויה /איכסה / אתה מגעיל, לך מפה" וכו', מסוגל גם להכות אותנו אם עושים משהו שהוא לא רוצה ועוד. נציין כי יש לו אח בן 3.9 שהוא ילד מקסים ויותר קשוב אלינו, אבל בהחלט מלמד את אחיו הצעיר מלים לא יפות ו"מביא" מהגן טקטיקות חדשות כל הזמן...
אנו מנסים לשים לו גבולות - למשל לא לקרוא לו 10 פעמים, אלא בפעם השנייה- שלישית פשוט לבוא ולקחת אותו (גם בכח אם אין ברירה), וזה הרבה פעמים מסתיים בהמון בכי ודרמות מצידו - הוא עושה מכל דבר כזה טרגדיה של דמעות... ובכלל - מאוד מפונק, אם הוא לא מקבל מה שרצה, הוא בוכה מאוד, מכה, מדבר אלינו לא יפה.
בנוסף נציין, כי הוא מאוד קשור אלי - אמא שלו, והמון "נדבק" אלי - מתחבק ומתנשק איתי, ואוהב את אבא רק כשאני לא באיזור. כשאני נמצאת, הוא מתנהג לאבא בצורה נוראית , מתחצף אליו ומדבר אליו לא יפה, אם אבא בא לחבק אותו הוא ממש מכה אותו!! ניסינו בטוב, באיומים, ב"עונש" (ללכת לשבת בצד או במיטה לדקה או שתיים), ב"היעלבות" וכו' וכו'.
כלום לא עוזר!
מאיזה כיוון לדעתך צריך לתקוף את הבעיה? איך הכי נכון להציב לו את הגבולות שחסרים לו?
בנוסף -
הוא מדבר מאוד טוב מבחינת אוצר מלים (אומר ממש הכל) ומשפטים ארוכים, אבל חלק מהמילים שלו משובשות, והוא הוגה "חיריק" במקום "צירה"- למשל "לא יפי" במקום "לא יפה". האם צריך לדעתך לפנות לקלינאית תקשורת? אציין שהשפה שלו מתפתחת ומשתפרת כל הזמן.
תודה רבה מראש.
ליה