גבולות לילד בן כמעט 5

בני בן 4.8, בן יחיד, מקבל תשומת לב רבה, יתכן ובשל כך ניתן להגיד שמפונק. הרבה פעמים אני נתקלת מצידו בהתפרצות בכי מלווה בזעם כאשר לא מקבל את אשר רוצה.
יש לציין שהינו ילד פיקח ונבון, מפותח לגילו, מבין ומתקשר כמו בוגר. מאוד מכעיס אותי הרבה פעמים כאשר אני אומרת לו לא לעשות דבר מה, כאילו לא שומע אותי וחוזר על פעולתו שאסרתי אותה שוב ושוב. לאחרונה החל גם להתחצף ולענות לא יפה.
שאלתי היא מהן השיטות האפקטיביות כדי שישתף פעולה מייד, בלי שיהיה צורך לבקש ממנו שוב ושוב. ובאם נאמר לו לא לעשות דבר מה והוא בכל זאת עשה, מהן הן הפעולות שעלי לנקוט באותו רגע.
לרוב אני מנסה לדבר איתו כאל בוגר, לעיתים מושיבה אותו בחדר כמה דקות- שני אלו לא התגלו כתורמים, כי במקרים חדשים אני שבה ורואה את ההתנהגות הלא תקינה.
מה עלי לעשות כדי להגיע להתנהגות יותר נאותה של הבן, המשקפת כי הילד מבין שיש גבולות וכי עליו להשמע לדברי ולהוראותי?
יש לציין שאינו מתנהג כך באופן גורף לכל אשר אני אומרת לו. יש מקרים בהם הוא מתנהג כפי שתארתי ומקרים אלו מאוד מכעיסים