לשים את הילד מול המסך?

ליאת, עוד לא שמעתי על ילד אחד שלא אוהב טלויזיה/טאבלט/טלפון/מחשב. אבל היום יש כבר מחקרים שונים שמדברים על כך שחשיפה מוקדמת למכישירים הללו משפיעה לרעה על התפתחות הילד. מכיוון שמרבית הילדים שגדלו מגיל מאוד צעיר עם המכשירים הללו הם היום עדיין צעירים, ויש עוד גורמים המשפיעים על התפתחות הילד, קשה מאוד לבודד את המרכיב הזה משאר המרכיבים ולומר את זה בודאות. לכן הרוב בגדר השערות וספקולציות.
הנה כמה דברים שאנחנו כן יודעים. כמות הגירויים שהילד רואה בשניה אחת על המסך היא גדולה יותר מזו שקיימים במציאות (כמות הצבעים, הדברים שזזים, הקולות וכו'). בתחילה זה מרתק את הילד, לאחר מכן הוא מסתגל לעבד כזו כמות של גירויים ואז צריך את זה גם כאשר אינו צופה בטלויזיה. מכיוון ששום משחק משותף עם ילד אחר או אפילו ילדים אחרים, לא יכול לעולם לספק את כמות הגירויים הזו, הוא ישתעמם מהר מאוד ויעדיף את הטלויזיה/טאבט וכו' על פני אינטראקציה עם ילדים או משחק פאזל. הצפיה בטלויזיה היא פאסיבית ולכן גם לא תעודד את ההתפתחות השיכלית שלו.
אז אחרי שקצת הפחדתי בואי נדבר על החיים האמיתיים. בחיים הללו יש טלויזיות וטאבלטים. ויש רגעים שזה אמצעי קל ונוח לעזור לנו להעביר את הזמן עם הילד, ללכת לשרותים ועוד כאלו.
אז מה שחשוב זה מינון.
מגיל שנה עד שנה וחצי הייתי מנסה להמנע מזה לחלוטין.
משנה וחצי עד שלוש הייתי מחלקת מקסימום שעתיים של צפיה במהלך היום ברגעים שאין ברירה (בכל מקרה לא שעה ובטח לא שעתיים בישיבה אחת).
מגיל שלוש הייתי מנסה לשמור על השעתיים הללו, אבל אני מודה שאני נוטה להאמין שזה בלתי אפשרי (סרט מצוייר הוא שעה לפחות).
מה הרווח שלך אחרי כל המאמץ? סיכוי גבוה יותר שיהיה לך ילד שיודע להעסיק את עצמו (ותוכלי לנוח מבלי לתת לו טלויזיה), יהיה רגוע יותר, ויצור חברויות בקלות. וזה יהיה כך לכל החיים!