האם עלינו לגשת לייעוץ פסיכולוגי?

שלום רב,
רועי בן שנה ועשרה חודשים , ילד מפותח לגילו הן מבחינה מוטורית והן מבחינה וורבאלית. מדבר ברור ושוטף ומרכיב משפטים בלי בעיה כבר זמן מה, מנהל שיחה, מדקלם סיפורים, מבטא את רצונותיו באופן מובהק, נבון, חברותי, פעלתן, שובב, עקשן, עצמאי, סקרן - גם מבחינה פיזית נראה גדול לגילו.
רועי נכנס לגן לפני שלושה חודשים עד אז היה במסגרת משפחתון קטן עם שני ילדים. עם כניסתו לגן וקצת לפני גילינו את תופעת משיכת השיער ונשיכות וניסינו לתקוף את העניין בכל דרך, להציב גבולות בעניין, להדריך ולהדגיש שזה אסור וכו', הייתי בקשר גם עם הגן בעניין והאמת שאני קצת מאוכזבת מהן היות והן לא ממש עידכנו אותי על השינויים בהתנהגות הן טענו שהוא כבר כמעט לא נושך והוא מבין שזה לא בסדר וחשבתי שזה באמת תופעה מוכרת שעברה.
היו כמה שבועות שראיתי שהוא ממש הפסיק עם עניין הנשיכות והדחיפות , אני בוחנת את זה באינטרקציה עם ילדים בגינה ועם חברים מהגן שנפגשים איתם אחה"צ.
לפני כחודש הוא גילה כל מיני תסמינים של משבר גיל השנתיים, בכי, כעס, לא רוצה כל דבר שמציעים, אוכל פחות טוב, בררן באוכל, דורש שהכל יעשה בדרך שלו, מתעקש נורא עד כדי בכי, השתטחויות על הרצפה. בדקתי עם הגננת והיא אמרה שגם בגן יש לו קצת קושי במעברים אבל סה"כ הוא בסדר והאמת שהצלחנו ברוב המקרים להתמודד תוך הרגעה, הסחת הדעת, שיחות וכו'.
השבוע שוב הוא חזר לדחוף המון, ניסיון לנשוך והאמת בחלק מהמקרים ממש ללא סיבה, הוא חולף בגינה ודוחף, הוא נלחם על כל חפץ בניסיון לנשוך, הוא בוחן גבולות בבית בלי סוף דופק על השולחן מקשקש על הקירות וכו' וממש מתגרה בנו.
שמתי לב כשאני מגיעה לקחת אותו מהגן הוא כאות הפגנה פשוט דוחף את מי שעומד לידו בלי סיבה סתם כי בא לו באותו רגע לדחוף או להראות נוכחות.
הוא נורא אוהב לשהות בחברת ילדים גדולים ממנו ואף מנסה לתקשר איתם בגינה עד כדי פניה"אני רוצה להשתתף בכדור" . שמתי לב שבחברת ילדים קטנים או פחות מפותחים ממנו הוא עוד יותר מתנהג בצורה אלימה, יש ילד שאיתו בגן ואנחנו ההורים חברים, הוא פשוט לא מפסיק בימים האחרונים לדחוף ולהלחם איתו בהפגנת כח על כל דבר, לציין שהוא בגילו אך הרבה פחות מפותח ממנו,אבל שוב להדגיש שזה היה הפסיק ושוב חזר.
היום שוחחתי שוב עם הגן והבנתי שהוא קצת עצבני בזמן האחרון וגם בגן הוא דוחף ומרביץ - שוב לא טרחו לעדכן אותי - (זאת אחת הסיבות שהוא לא ממשיך בגן הזה בשנה הבאה(.
אני באמת מוטרדת האם ישנה בעיה נוספת שאנחנו צריכים לתקוף? האם זה מחייב איבחון ייעוץ עם פסיכולוג? האם זה באמת עניין של טמפרמנט והצבת גבולות. קראתי שישנם מצבים שיכולים להשפיע על התנהגות כזאת מצב רגשי או סנסורי. שמתי לב שרועי לא ממש כואב מכות קטנות, לא בוכה מכל נפילה, מנסה לתפס ולקפוץ, כשהוא מחבק זה ממש חיבוק דב, הוא אוהב טעמים חזקים,מסוגל לאכול שום חי, פסטו, הוא רואה ילדים קופצים הוא יכול לקפוץ עליהם האם זה מעיד על בעיה סנסורית? או שזה מוקדם לאבחן את