ילדה בגן

גננת יקרה, אין ספק שהתחושה שלך נכונה, והילדה שאת מתארת זקוקה לאבחון מקיף במסגרת המכון להתפתחות הילד של קופת החולים בה היא חברה. נכון שהמצב האידיאלי הוא הפניית הילדה לאבחון מרגע שעולה חשד לקושי. יחד עם זאת לעיתים לוקח להורים זמן להכיר בעובדה שקיימת בעיה וזמן נוסף לאסוף כוח על מנת לפעול. אינני יודעת לאיזה מסגרת הגן בו את עובדת שייך (רשות מקומית/ גן פרטי/ גן קיבוצי) ולאיזה תמיכה מקצועית את זוכה, אבל על מנת לגייס את ההורים עומדות בפנייך מספר אפשרויות: 1. שיחה אישית - למרות שלפי תיאורך, בסוף כל יום מצטברות הרבה "ראיות" על תפקודה של הילדה, אני מאוד ממליצה לנסות להימנע מלדווח להורים על בסיס יומי. כאשר הם באים לקחת את ביתם מהגן לעיתים כל מה שהם (והיא) רוצים זה להתחבק וללכת הביתה. הדיווח היומי מכניס לעיתים למגננה ולחוסר שיתוף פעולה. מומלץ לתאם שיחה אישית, ולא לחכות ליום הורים, ולשקף להורים תמונה שלמה. אומנם מומלץ לתת דוגמאות אבל אין צורך לרדת לפרטי פרטים שיתישו אותם. חשוב במהלך השיקוף לציין בפניהם איזה מיומנויות תפקודיות היא מבצעת בדומה לילדים בני גילה במסגרת הגן ואיזה לא. כאשר את מתייחסת למיומנויות תפקוד את יכולה להתייחס לטווחי קשב וריכוז, מיומנויות חברתיות, עצמאות במיומנויות יום יומיות כגון אכילה, מוטוריקה גסה (משחק בחצר) ועדינה (יצירה, משחקי קופסא), תפקוד תפיסתי ושפתי שמצופה מילדה בגילה ועוד. מהתמונה שציירת עולים קווים של קושי בויסות חושי וחיפוש אחר גרייה ואת יכולה לתאר להורים כיצד זה בא לידי ביטוי בתפקוד של ביתם לאורך היום ולמה זה מפריע לה לתפקד במשך היום גם מבלי לנקוב בשפה מקצועית שאולי לא תהיה ברורה להם. בסוף השיחה את יכולה להציע להם שאת תכתבי מכתב קצר לרופא הילדים המתאר את סיבת ההפניה. ייתכן שלאחר השיחה ההורים יפנו לקבלת עזרה מקצועית וייתכן שיהיה צורך בעוד שיחה. לעיתים השיחה הראשונה מהווה בסיס להתחלת תהליך המודעות וקבלת הבעיה והפניה לעזרה מקצועית מגיעה בשלב מאוחר יותר. 2. אם הגן שייך לרשות מקומית / עירונית את יכולה להתייעץ עם פסיכולוגית של הרשות לגבי הדרך להעביר את המסר להורים. לעיתים אף ניתן לזמן את ההורים לשיחה משותפת עם הפסיכולוגית המלווה את הגן. יש רשויות המספקות לצוות החינוכי גם תמיכה של אנשי מקצוע נוספים כגון יועצות חינוכיות ומרפאות בעיסוק שיכולות לתת לך הכוונה כיצד לנהל את הקשר עם ההורים בצורה מיטבית עבור הילדה מחד, ומאידך מה ניתן לעשות בגן בכדי לאפשר לילדה להשתלב יותר בקלות. 3. עד שכל הנ"ל יתבצע, אנא חשבי האם הגן, במתכונתו הנוכחית, בטיחותי עבור הילדה. הכנסת קטניות לא מבושלות לפה בילדים מתחת לגיל חמש יוצרת סכנת חנק וחשוב ליידע את כל הנוגעים בדבר. ישר כוח אפרת גפן ילוז מרפאה בעיסוק לילדים הנחיית הורים וצוות חינוכי לגיל הרך.