elective mutism

למר שרביט שלום,

מבחינה פסיכולוגית, מתייחסים היום לבעייה זו כחלק ממקבץ תופעות של חרדה חברתית.
הגישה הטיפולית המקובלת היא של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, המבוסס על חיזוק הבטחון של הילד, והדיבור בחברה. החיזוק נעשה ע"י יצירת קשר טיפולי טוב, וע"י מתן פרסים קטנים על התגברות הדיבור במהלך המפגשים הטיפוליים, ובהמשך - בגן.

במקביל, חשוב לבדוק אם אין בעייה שפתית, כמו איחור בהתפתחות השפה, קושי בשליפת מלים וכד', ואז צריך גם לטפל בכך, כדי ליצור אצל הילד בטחון וחופשיות בהתבטאות הלשונית.
לכן, אפשר שהטיפול ייעשה ע"י פסיכולוגית מומחית לנושא, או ע"י קלינאית תקשורת, או ע"י שתיהן, בנפרד או במשולב.
אני מציעה לך לפנות למרכז להתפתחות הילד באזור מגוריכם, כיוון שבמקום כזה מתקיימת עבודת צוות מוסדרת ואחראית.

מנסיוני, ברצוני לומר לך כי ההשתפרות היא טובה, ואצל הרוב הגדול של הילדים התופעה נעלמת סביב גיל 6.

כל טוב !