בת 4

היי, יש לי חששות לגבי התפתחותה של ילדתי ואינני יודעת אם אלו הן הציפיות הגבוהות שלי או שאכן הילדה מתעכבת מעט. הילדה נולדה בארה"ב וחיה שם כ- 3 שנים בסביבה יחסית מבודדת אם אני משווה לישראל. משחר ילדותה היתה מאוד אקטיבית ואנרגטית: אהבה לרוץ, לקפוץ לטפס וכדומה. בגיל שנתיים וחצי ידעה לשיים את כל הצבעים, לצייר עיגולים וכו. בגיל 3 התוודעה לעולם האותיות בעברית, והיתה מדברת עם האות א' לפני השינה וכו'. פאזלים, על אף שלא תמיד התלהבה מהם, היתה עושה בקלות יחסית ומרכיבה כ--40 30 חלקים בערך. משחקי הזיכרון היו מהאהובים עליה ונדמה לי שישי לה זיכרון מצויין. השבוע היא אפילו שאלה : "מה קרה לספות הלבנות שהיו בניו-יורק.." וזה אחרי 11 חודשים שאנחנו בישראל. שמיעה מוסיקלית טובה מאוד, רגישות מאוד גבוהה למצבי רוחם של אנשים. כיום בגיל 4, היא אוהבת מאוד לגזור, לכתוב, כך למשל, למדה לכתוב את שמה בפחות מדקה, להעמיד פנים שהיא הגננת במשחקי דימיון וכו' ולהיות במרכז ההצגה. בגיל 2 ו- 9, ביקשה להעלות על הבמה ולשיר שיר... הבעיה שמבחינת דיבור נראה לי שהיא איטית יחסית או פחות מתוחכמת ושעולם התוכן שלה יחסית צר. למשל, במשחקי דימיון שבהם מעמידה פנים שהיא הגננת, היא תתרכז מאוד באינטונציה של הגננת ובהבעות פניה ופחות בתוכן של המפגש שהיא לכאורה מעבירה. גם הסקרנות שלה נדמה כמו מוגבלת. אם זה משהו מאוד מעניין אותה היא תבלה בו שעות ואם לא - אין סיכוי לשכנע אותה. מאוד עקשנית. במסיבות גן, על אף שיש לה חברים, היא פחות תערבב ואם כולם יושבים היא תעמוד ותסתכל. היא בוחנת את הסביבה לפני שהיא מתערבבת. איפה שנראה לה שקל להיכנס - היא תיכנס, איפה שנראה לה שצפוי קושי - היא תימנע. בגן היא מאוד אוהבת מפגשים אבל ממעטת לדבר עליהם בבית. " אמא, לא בא לי לענות לך עכשיו, את לא רואה שאני מביטה על הדרך..." ובכלל ממעטת לדבר, לידנו ההורים. מאידך, תרבה יחסית בדיבור ליד מורים או סמכויות. ולסיום סקרנותה המינית נראית גם היא כמו מוקפאת ולצייר היא תצייר רק אם תידרש לעשות זאת. אז היא תשלוף את מה שהיא יודעת. האם יש מקום לדאגה? הנני מתהלכת עם התחושה הזאת המון זמן. אשמח מאוד לתשובתך/הדרכתך. טל.