מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- גמילה ויציאותאליהו07/03/2009
לילה טוב המדובר בילדה בת 3 ו-3 חודשים שנולדה עם אנוס קידמי בעקבותיו היתה במעקב של כירורג שביצע מספר פעמים הרחבות (עד גיל שנה-שנה וחצי). במהלך התקופה קיבלה באופן כמעט קבוע פגלקס ע"מ למנוע צואה קשה כאשר פעם במספר חודשים (אחת ל-3-5 חודשים) היו לה עצירויות שדרשו ביצוע חוקן ששיחרר אותה. בשנה האחרונה החלה להגמל מטיטול כאשר שתן היא נותנת כמעט תמיד בשירותים, אך מסרבת לתת צואה בשירותים, כאשר יש לה יציאה רכה מאוד היא עושה בטיטול אך בתקופה האחרונה (חצי שנה) היא מתנגדת לתת צואה, מידי מספר ימים היא נעמדת במקומה למספר דקות מתאמצת מאוד עד בכי ומתכווצת כולה, העניין שהיא במקום לשחרר ולעזור לצואה לצאת היא מפעילה כח מנוגד וסוגרת את שרירי הישבן ומונעת מהצואה לצאת (כולה מתוחה כך שגם קשה לכופף לה את הרגליים לצורת ישיבה או צפרדע להקלת היציאה), דבר שגורם כמובן לצואה קשה שלאחרונה משוחררת ע"י פתיחה פיזית של הישבן ומתן אפשרות לצואה לצאת. הילדה מסרבת שיגעו בה בעת מתן צואה או ללכת לשירותים ולשבת - לדעתנו יש לה אולי טראומה או פחד מהיציאה גם בגלל הקושי שהיה לה בעבר כאשר בביקורת האחרונה אצל הרופא לפני מספר חודשים הוא אמר שאין לה בעיה פיזיולוגית וכי הוא לא רואה בעיה אלא רק בעיה פסיכולוגית התנהגותית והמליץ לרדת מהפגלקס. (אגב, כמובן שכל בדיקה כזו אצל הכירורג עולה לנו בכאב גדול כי הילדה מסרבת לתת לו לבדוק אותה בישבן ומתנגדת לכך). הילדה לא מרבה בשתיה בעת שהותה בגן וכל תרופות הפלא שניסינו לא עוזרות במיוחד (עגבניות וכו') כאשר היא גם מסרבת לקחת מיצים שונים כמו מיץ תמרים וכו'. בזמן האחרון אישתי הבחינה בכתמי דם בהיר על הצואה וביציאה של הילדה ואנו חוששים כי יש לה טחורים מהמאמץ, הצואה הקשה וההתאמצות הכמעט תמידית. אנו כבר די אובדי עיצות ומיואשים ממצבה וחוששים כי זה יעשה לה נזק. * האם יתכן כי כתוצאה מהצואה הקשה וההתאמצות היא סובלת כבר מטחורים שגורמים לסימני דימום ? * כיצד ניתן עוד לשכנע אותה ולעבוד איתה ע"מ לשחרר ולתת צואה בשירותים באופן רגיל ? (לציין כי נוסו גם תפרונות של פרסים קטנים במידה ותעשה בשירותים ללא הועיל) כולל דיבורים והסבר, היא מסכימה לעשות בשירותים צואה כאשר היא לא צריכה אך כל זאת נעלם כאשר באמת יש לה יציאה. * האם נדרשת התערבות פסיכולוגית כלשהיא ואיזו ? האם ישנה המלצה כלשהיא לגבי יועץ כזה (אנו מאזור הצפון). ? * הילדה מאוד חכמה אך מסרבת ליישם ולהבין שיהיה לה קל יותר אם היא לא תתנגד - האם יש עוד דרכים ללמדה ? נודה לכם על כל יעוץ והכוונה כי אנו ממש אובדי עיצות בנושא.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר יציאות וגמילה
07/03/2009אליהו שלום,
ראשית, צר לי על הסבל של הילדה ושלכם. אמנם זו בעייה "שולית", יחסית לבעיות התפתחות או מחלות קשות אצל ילדים, אך היא בהחלט מציקה מאד.
אומר קודם כל, שחלק מהשאלות ומהבעיות, כמו הבדיקה הפיזיקלית, אינן בסמכותי, ואין ביכולתי לעזור, וצריך לסמוך על רגישותו של הרופא, שיידע לקנות את אימון הילד ולאפשר לו לעשות את הבדיקה. היום אנחנו נעזרים בשיטות שונות לפני הבדיקה, כמו : גז צחוק שמטשטש מעט, או כמו ליצן רפואי, שמסיח את דעתו של הילד.
מבחינה פסיכולוגית, ברור לי, וידוע לי מנסיוני, עם ילדים שהיתה להם הסטוריה כזו, שיש כאן חרדה רבה, ייתכן שבאמת טראומה, עקב כאבים. מאידך - בגיל כזה, קשה מאד להפעיל אצל הילד הגיון ומוטיבציה כדי לעזור לו להתגבר.
אפשר לנסות, קודם כל להשתמש במרכך צואה כלשהו (דוגמת שמן) שייצור יציאה רכה וימנע כאב.
אפשר לנסות ליצור מצב נינוח של הליכה לשרותים, או ישיבה על סיר בחדר : לשים מוזיקה, להקריא לה סיפור, לשיר איתה, כדי שתהייה יותר משוחררת ונינוחה, גם מבחינת השרירים, וגם מבחינת מצב הרוח.
חשוב לדעתי להקפיד על שעה קבועה ליציאות ביום, ואז אפשר גם לתרגל ישיבה על האסלה או על הסיר בכל מקרה, גם אם אין יציאה (בהתחלה).
חשוב גם "לתחם" את העיסוק ביציאות לאותה שעה ביום, ולא ליצור נושא שעוסקים בו כל הזמן, מדברים עליו בכל הזדמנות, והוא במודעות שלכם ושל הילדה, ולכן מעיק עליה. זה יוצר מתח ומצוקה משנית גם אצלה וגם אצלכם.
אני מקווה שסייעתי במעט. מאחלת לכם החלמה מהירה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
תינוקת מכניסה דברים לפה
גמילה מחיתולים והתאפקות לפיפי
ראש שטוח לתינוקת בת חודש
התהפכות תינוקת מהבטן לגב
יעוץ והכוונה אחרי לידה
בן שנתיים מכור למסכים
מציצה של בגדים וכרסום ציפורניים
בני בן שנה ותשעה חודשים שבועיים אחרונים הוא התחיל להכות את הראש בידיים וגם לזרוק את עצמו על הרצפה..
נפילת תינוק אחורה בניסיון לעמוד
התלבטות על מעבר ממשפחתון לגן
ערוץ הבריאות
.jpg)
עד כמה חשוב לכם המראה החיצוני שלכם?
.jpg)
.jpg)
.jpg)







.jpg)
