בעייה חברתית ?

שלום רב,
בני בן 5 , ילד חכם , בוגר ויצירתי. לדבריי הגננות אהוב על ילדי הגן ומשחק עם ילדים ללא בעיה.
אחר הצהריים הנושא הופך להיות יותר מורכב . ילדי מטבעו ביישן ,עובדה שלא מונעת ממנו להשתולל
עם ילדים אחרים אחרי ש"נפתח". מעוניין רק שיבואו אליו חברים , לא מוכן ללכת כשמזמינים אותו.כמו כן כשפוגש את חבריו לגן אחר הצהריים ייקח לו לפחות רבע שעה "להתחבר"" אליהם ובאותו זמן יעסיק את עצמו ( לידם) ולעיתים אפילו לא ירצה לשחק עימם. יש לציין שרשום לשני חוגים () אומנות וטניס )ומחכה להם בקוצר רוח. לשאלתי " למה אינך רוצה ללכת לחברים אחרה"צ " עונה כי כל היום רואה אותם בגן וקצת נמאס לו מהם... אני מרגישה לעיתים שזה יותר מפריע לי מאשר לו.בעלי טוען שכל עוד הילד מאושר ונהנה גם ממשחק לבד ,הוא אינו רואה בכך שום בעייה. כיצד עליי לנהוג ?אני מודעת לעובדה שאני אכן יוצרת לחץ על הילד.האם לתת למצב להמשיך כמו שהוא?

תודה דניאל