התפתחות חברתית

ערב טוב,
בתי בת שנה ו- 11.
החלה לדבר בגיל 9 חודשים והיום בעלת אוצר מילים גדול מאוד, מדברת שוטף, מבינה ויכולה להשתתף בדיאלוגים שוטפים.
מגיל 5 חודשים היא הולכת לפעוטון ועד לפני כ - 4 חודשים הייתה משולבת בקבוצת בני גילה.
לפני כ - 5 חודשים החלו ללחוץ עלינו בגן להעבירה לקבוצה של ילדים גדולים יותר, כיוון שלטענת הגננות שלה דאז היא משתעממת עם בני גילה עקב הפער בינה לבינם בהתפתחות השפה.
לאחר התלבטויות והתייעצויות רבות, העברנו אותה.
הקבוצה החדשה מורכבת מילדים שממוצע הגיל שלהם הוא שנתיים ו - 10.
ההשתלבות שלה בקבוצה החדשה הייתה מהירה. היא הולכת לגן כל יום בשמחה, והגננות מתארות השתלבות מצויינת. לטענתן היא משתתפת בצורה מלאה בחוגים (גם מדריכות החוגים טוענות כך), מסתדרת עם הילדים, מראה סקרנות ושביעות רצון. גם בבית אני לא רואה התנהגויות חריגות.
אולם בניגוד לדיווחים אלה, בשני מקרים היא הגיעה הביתה עם שריטות רציניות וטענה כי נגרמו לה על ידי ילדים בגן. הגננות אישרו את העניין אך אמרו שמדובר באירועים מקריים ונדירים ושסך הכל היא מסתדרת יופי.
לפני שבועיים בערך הייתי בגן בשעת חלוקת סנדוויצ'ים והבחנתי שבעוד כל הילדים ישבו ואכלו יחד, היא בחרה לקחת את הסנדוויץ' וללכת לשבת לבד בחדר השני.
מאז התחלתי לעקוב אחרי הנושא ונדמה לי כי באופן כללי היא מעדיפה להתרחק מחברת ילדים (גם בגינה הציבורית למשל). עם מבוגרים, לעומת זאת, היא מאוד חברותית.
הגננת שלה טוענת כי מדובר פשוט בשלב התפתחותי.
אני לעומת זאת קצת חוששת שמא הילדים הגדולים יותר בגן מתנקלים לה וזה גורם לה להתרחק מילדים.
יכול להיות שההשתלבות שלה פחות טובה ממה שנראה לכולם על פני השטח?
איך אני יכולה לדעת? ואם זה המצב איך אפשר לעזור לה?

חג שמח ושבת שלום,
חנה