חד הורית בת 22 וחצי לילד בן 3 וחצי

בגיל 18 וחצי התחתנתי כשהייתי בהריון חודשיים וחצי בגיל 19 ילדתי אבא של הילד שלי ובעלי בזמנו קטן ממני בשנה וחצי הוא היה בן 17 וחצי כשילדתי היו לנו הרבה קשיים בנישואים הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית ש אני בטוחה שהשפיע על הילד שלי לרעה שהיה אז תינוק לפני שנה וחצי אני ובעלי נפרדנו ואחרי חצי שנה קיבלתי גט אני גרושה על הנייר כבר שנה היום אני והילד מתגוררים בבית אימי שעוזרת לי לגדל אותו מבחינה כלכלית וגם נפשית יש לו משפחה גדולה של דודים שאוהבים אותו ומפנקים אותו אבל לפני כחודש וחצי הגרוש שלי אבא של הילד הפסיק להתראות עם הילד הוא היה לוקח אותו פעמיים בשבוע אליו הבייתה מהגן ומחזיר אותו קרוב לשעת השינה שלו לאחרונה הילד התחיל לפספס יותר פיפי וניהיה רגיש יותר וכל דבר שקורה הוא בוכה "אבא" אני לא יודעת אם זה כי הוא מתגעגע לאבא שלו או כי באותו רגע הוא היה מעדיף להיות עם אבא שלו כי לא הכי נחמד לו כרגע עם אמא שלו שמחנכת אותו עכשיו יש לציין כי האבא מכור לסמים קלים כגון גראס וחשיש אינו יודע קרוא וכתוב בהתאם לגילו (היום הוא בן 21) אלא בהתאם לילד בכיתה א' בקושי. לא מזדהה עם הילד והרגשות שלו לא מחובר נפשית לילד ואין לו ערכים וגם אני לא הכי בריאה בנפשי אני מטופלת בכדורים פסיאטרים כגון קלונקס הילד שלי עבר הרבה באשמתי ואשמת אבא שלו הוא היה עד לכל הריבים שלנו לכל העליות וירידות שלי היום אני במצב טוב ואפילו טוב מאוד אבל הנזק כבר נעשה ואת הנעשה אין להשיב אני מנסה לתקן עד מה שאפשר אני קוראת על התפתחות הילד כדי לדעת מה לעשות עם הילד במצבים מסוימים אבל לגבי אבא שלו אני לא יודעת מה לעשות אני לא יודעת האם כדאי שהילד יהיה בקשר עם אבא שלו או לא יש מחקרים שאומרים שזה לא הכי קריטי לילד ממין זכר לא לגדול עם דמות גברית צמודה ויש מחקרים שאומרים שזה פוגע בכל תחום בחיים של הילד וגם העניין של הגרוש שלי ספציפי לגביו לגביי איזה בן אדם הוא והאם זה טוב שיהיה בחיים של הילד האם הוא ישפיע עליו לטובה כי הוא לא רוצה להשתנות ואני לא חושבת שמביחנה נפשית הוא מסוגל כי הוא תקוע איפה שם עוד בגיל ההתבגרות אשמח לתשובה בהקדם האפשרי