זקוקה לעצה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • זקוקה לעצה
    סיגל
    10/05/2009

    ערב טוב,

    יש לי שתי בנות מדהימות האחת בת שנתיים ו-3 ח' והשניה בת שנה ו-3 ח'.

    בחודשיים האחרונים נהיה לי קשה מאוד עם הבת הגדולה. היא מבינה מה אני אומרת ומבקשת אך מסרבת לעשות זאת ולעיתים אף מקשה בכוונה. דוג' כאשר אני מלבישה אותה היא בכוונה מיישרת את הידיים כדי שלא אצליח לפשוט מעליה את החולצה. אפילו להחליף טיטול קשה לי ואני ממש מרגישה כי אני מחזיקה את רגליה חזק כי יש לי כאב בכתף. אינני יודעת כיצד לנהוג ואיך ללמדה להקשיב למה שאני מבקשת ממנה.
    מקרה שקרה לי היום שבעקבותיו הייתי אובדת עצות. חזרנו ממסיבה בגן, תחילה צחקנו וניסיתי לגרום לה להיכנס לחדר המדרגות מרצונה תוך כדי צחקוקים כאשר סירבה ביקשתי בקול בטוח ובטון גבוה יותר שתיכנס כדי שנעלה הביתה והיא החלה לצעוק ולהגיד לא. הכנסתי אותה לחדר המדרגות (כל זאת תוך כדי שאחותה הקנה על ידיי) ואז היא פתחה את חדר המדרגות וברחה החוצה, היא לא ענתה כשקראתי לה והחלה לרוץ כאשר התקרבתי אליה ניסיתי לדבר אליה, להרים את קולי ואמרתי שאם תמשיך כך אאלץ לקחת אותה לעונש , אך כמובן שעם הקטנה על הידיים הייתי מוגבלת ולא יכולתי לגשת ולהרים אותה. לבסוף הרמתי אותה ביחד עם אחותה. היא צעקה ובכתה ובעטה בי הכנסתי אותה לחדר המדרגות , אסתרי עליה לצאת , היא נשארה בוכה ואני העלתי את הקטנה לבית וירדתי שוב לקחת אותה. כשהגענו הכנסתי אותה לחדרה וביקשתי שתחשוב על מה שעשתה והבהרתי לה שזהו עונש על ההתהגות שלה. איך אני יכולה לגרום לה להקשיב לי? איך אני יכולה לגרום לה לא לברוח לי כשאנו הולכות? ואיך עליי להתנהג במקרה כמו זה. כל זאת תוך התחשבות בקטנה שבטח תהיה עלי ידיי בזמן הקרוב.

    אשמח לתשובה מהירה.
    תודה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    זקוקה לעצה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • גיל שנתיים

    12/05/2009

    סיגל שלום,
    לא סתם מכונה גיל שנתיים ה-TERRIBLE TWO. זה גיל של מרד העצמאות, וקרוב לוודאי, שגם התעוררות המודעות לכך שיש לה אחות, שמתחילה "לאיים" על מעמדה, להתחרות בה, וכו'.
    לכן הדווקאיות, וזה לא פשוט.
    אין לנו הרבה פתרונות לכך. צריך להתארגן לשמור על הילדים בשבע עיניים, כמו שאומרים, ובארבע או שש ידיים.
    בצד זה, צריך גם לשים גבולות, ולהעביר לילד את המסר, שכאשר הוא עושה משהו מסוכן או אסור, אמא כועסת והוא יקבל סוג של עונש (כפי שעשית). רק לא להגזים, כדי לא ליצור בילד תחושה של ילד דחוי כל הזמן.

    מאחלת לך שהתקופה הזו תחלוף מהר.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו