גמילה מחיתולים

מנאר שלום,
א.השליטה בהפרשות היא תהליך מורכב, וכולל כמה היבטים, בעיקר - יכולת התאפקות. באופן סטטיסטי, גיל שנה ועשרה חדשים הוא מוקדם מאד לגמילה (הגיל הממוצע הוא יותר קרוב לשנתיים וחצי).
ב. אין גיל "אידיאלי" ! כל ילד והקצב שלו. הסימן ההתנהגותי הוא המבחן : היכולת של הילד להודיע שיש לו צורך ללכת לשרותים, ולהתאפק מהפרשה עד שיגיע לשרותים.
ג. כשילד נכנס לגן חדש וצריך להסתגל (כמו גם במצבי שינוי אחרים, כגון הולדת ילד נוסף) אנו רואים נסיגה בהתנהגות, המתבטאת פעמים רבות בחזרה להרטבה, ואי-שליטה בצרכים. לכן, ההנחייה שלנו היא לא ליזום חינוך לגמילה במצבי שינוי או משבר.
ד. טיפים לכיסה לגן-עליכם לדבר עם הילד על השינוי וליצור אצלו תחושות חיוביות, לפני תחילת שנת הלימודים כדאי לקחת את הילד לגן החדש ולעשות לו היכרות עם המקום. יש לאפשר לו להסתובב ולהיכנס לכל חדר, להכיר לו את השירותים, המטבח, החצר, המגרות, המתלה לתיק ועוד. לאחר שעשיתם הכרות עם המקום אפשר לשחק בגן ביחד, רצוי להכיר לילד את הגננת. הגננת תהווה דמות עיקרית ומשמעותית בחיי הילד, מפגש עם ילד או שניים מהגן החדש, לילד בגיל הרך קשה להבין את מושג הפרידה ולא ברור לו לאן נעלמה הגננת או המטפלת שהוא הכיר עד היום, לכן אפשר להציע לו להביא איתו לגן חפץ אהוב או תמונה
בהצלחה.

שלום רב!
בת שלי היא בת שנתיים ו 9 חודשים. בספטמבר שנה שעברה התחלתי את התהליך הגמילה מחיטולים (מרוב טפשותי) מיוזמתי. לאחר הרבה חודשים של מכנסיים רטובים המצב הוא כזה: בגן , כאשר גננת קוראת לילדים - מי רוצה לעשות פיפי, היא באה מיוזמתה ומצליחה. בבית , כל תזכורת לגבי שרותים מעצבנת אותה ומביאה לבכי , אז הפסקתי להגיד לה ובכלל לשים לב . חשבתי שאזרום , אולי זה יבוא מיוזמתה, הרי היא מצליחה בגן. עבר עוד חודש ואין שום התקדמות . היא עומדת מולי ועושה פיפי במכנסיים ,ויכולה גם ללכת עם מכנס רטוב בלי להגיד לי.
מה עוד אני יכולה לעשות? מה אני עושה לא נכון?
תודה,

שלום רב,

כשבתי גאיה היתה בת שנה וחצי לערך החחלה את הניסיון הראשון שלה ללא טיטול ואכן היה מוקדם מדי ..היא אומנם עשתה כמה פעמים בסיר אבל חלה רגרסיה ואז הפסקנו. כעת לאחר קריאת ספרים בנושא והסברים מאיתנו החלטנו לנסות שוב במשך יומיים הראשונים היו פיספוסים כמובן אך ביום השלישי והרבעי היה הרבה יותר טוב
אתמול ( יום רביעי ) היינו בטיול כל היום ופשוט לא שאלתי אותה פשוט אמרתי לה בואי נלך לעשות בצד ובלי בעיה הפסיקה את משחקיה ובאה הורידה לבד את התחתונים ועשתה אולי פעמים הודיעה לי שיש לה אבל לרוב אני פשוט לקחתי אותה מבלי לשאול אם יש לה והיא עשתה. בלילה מאחר ושותה המון במהלך היום ובלילה יש לה בקבוק מים לידה מדי פעם שותה בלילה לבד שמתי לה תחתוני גימלה והסברתי לה שאלו תחתונים ( החלטתי שבהתחלה בלילה תשאר עם תחתוני הגמילה עד שאראה שיבשים ואז אפסיק. לבעיה עצמה...היום קיבלתי טלפון מהגננת שטוענת שלדעתה היא לא מוכנה מאחר ולא הסכימה לשבת בסיר בכלל ואף בכתה ונשכבה על הריצפה דבר התמוהה בעיני כי בבית היא עושה זאת בשמחה ומוחאת לעצמה כפיים. שאלתי באיזה אופן הם עוזרים לה שכן תעשה הגננת סיפרה כי בהתחלה היא סיפרה לכולם ומחאו כפיים לגאיה שהיא ילדה גדולה וכ"ו ושיש עוד 2 שהיא מנסה לגמול אז היא לקחה אותן יחד כדי שזה ידרבן אותה..וניסתה לבד לקחת אותה וכלום לא עזר.. בקיצור, שמעתי זאת ואני די מופתעת היא לא מוכנה שאחזיר לה את הטיטול מה עושים? איך להנחות את הגננת בעניין? אולי בגן משהו מלחיץ אותה? איך להמשיך מבלי לפגוע בגאיה?

אודה לתשובתך המהירה.

אסנת