איך אפשר לעזור לה?

אני מאוד מודאגת בקשר לבת שלי בת שנתיים וחצי. יש לה אח תאום עם PDD שנמצא במסגרת מתאימה (מתקדם מאוד יפה). היא תמיד היתה נראת "נורמלית" יחסית לאח שלה (אין בעיה בקשר עין, שפה ברמה גבוהה בשתי שפות, לפעמים מסדרת דברים בשורה, אבל גם משחקת בצורה מתאימה בצעצועים, כולל משחק סימבולי). עכשיו שהיא התחילה גן (ספטמבר) ומאוד בולט קושי בתקשורת עם ילדים בגילה. תמיד היה לה קשה עם אנשים שהיא לא מכירה - ובמיוחד עם ילדים (בוכה כשמתקרבים אליה או נדבקת אלי או עוצמת עיניים). מספרים לי שבגן היא די אומללה ולא טוב לה - היא בעיקר לבד, נצמדת הרבה לשער או חלון ומדברת עם עצמה ("אל תבכי, עוד מעט אמא תבוא"). הגננת מספרת שרואים הרבה פעמים שהיא כן רוצה לשחק\לשתתף אבל לא יודעת איך לגשת או ליזום - אז היא נורא מתוסכלת ונשארת לבד בוכה. פעם אחד הכניסו אותה לכיתה של ה"גדולים" והיה לה טוב (רמת השפה שלה מאוד גבוהה והיא מאוד חכמה). אנחנו עכשיו בתחילת בירור בהתפתחות הילד (גם יש לה התנהגות מוגזמת למצבים מסוימים - לדוגמה, אם מזיזים את הספה קצת לזוית אחרת היא יכולה להגיב בצרחות ובכי שנמשך חצי שעה עד שעה).
בקיצור, עם הבן שלי זה לקח הרבה זמן(מספר חודשים) עד שהגענו לשלב של איבחון\טיפול ואני לא יודעת איך לעזור לבת שלי עד אז. קשה שרוב הזמן היא עומדת לבד בגן ובוכה. גם בבית המצב רוח שלה שונה. היא תמיד היתה מאוד שמחה ותקשורתית בבית ועם אנשים שהיא מכירה ואוהבת - עכשיו יש הרבה תיסכול, הרבה בכי, הרבה tantrums ופחות שמחה. אנחנו מנסים לעשות דברים כיפים כשחוזרים מגן, וכמובן הרבה חיבוקים אבל המצב מתדרדר. איך אני יכולה לעזור לה בינתיים? הגננת אמרה שהיא יכולה לברר אם אפשר להעביר אותה לגדולים(גדולים בשנה) אם זה יקל אליה אבל היא דואגת שככה היא לא תלמד להתמודד עם בני גילה. מה דעתכם? כל יום היא נראת לי יותר ויותר בדיכאון ואני לא יודעת איך לעזור לה.
תודה