שאלה

שלום,

הבן שלי בן שנתיים ו4 חד' ,הוא ילד נבון מאוד ,חברותי משתתף בפעילויות בגן,אוהב את חבריו לגן ואת המטפלות ,משתף פעולה עם הצוות ,ומאוד ילד מאד אוהב (ומראה זאת לכולם ע"י חיבוק אוהב).
בבוקר אבא שלו לוקח אותו לגן והוא מקבל זאת ברוב המקרים בהבנה ובלי כעס ורץ לשחק.
ואני מגיעה אחה"צ לקחת אותו מהגן הביתה.

בחודש האחרון נוצרה סיטואציה שארצה להתייעץ לגביה:
כאשר אני מגיעה לקחת אותו מהגן אחה"צ,הוא שמח מאוד לקראתי
מחבק ומנשק וצועק "אמא הגיעה" ואז "לאות התרגשות" הולך לילד שהכי קרוב אליו ואפילו בלי להסתכל לו בעיניים דוחף אותו לרצפה ואז מסתכל עלי לראות איך אני אגיב (הוא ממש בוחן אותי)
אז ניסיתי כמה אופציות:
1 הגננת מתכופפת לגובה העיניים שלו ואומרתלו שאסור-ואז המסר שאני מעבירה לו שזוהי הטריטוריה שלה בגן ושם יש חוקים וגבולות. ואז הוא מבקש סליחה מהילד.
(אבל אז יוצא שהגננת "מתערבת" במשהו שכוון אלי)

2. אני אומרת לו שאסור להתנהג כך ולהכות ושאני לא מרשה, מניחה אותו על הספסל בגן והולכת לילד שנשאר בוכה ומרגיעה אותו (והבן שלי רואה זאת ומשטטח על הרצפה בכעס)
3.אומרת לו שאסור ואנחנו הולכים יחד לילד והוא מבקש ממנו סליחה.

נראה לי שאני שוגה בתגובה שלי.
שום דרך לא עזרה ואני שואלת את עצמי מהי הדרך הנכונה?האם אני נהגתי נכון באחת הפעמים הללו?
הוא ילד בכור ויחיד כך שבבית מן הסתם זה לא קורה ,גם שאנו נפגשים בגינה ו/או במפגשים חברתיים אחרים זה לא קורה.
זה קורה רק שאני מגיעה לקחת אותו מהגן.

אשמח לעצות.
תודה,
ליאת