בן שנתיים וחודש - עיכוב בהתפתחות

ילדון מתוק ותקשורתי. מחבק ומנשק ורגיש מאוד לזולת (אם יראה אותי קצת עצובה יבוא וינשק ויביט ישר לתוך העיניים). נראה כאילו מבין הרבה - משחק משחקי דמיון - מאכיל בובה ומשכיב אותה לישון ועוד. יש לו אוצר מילים דיי גדול, אבל מדבר מעט מאוד ובקושי מצרף משפטים. אומר רק צירופים בודדים : בוא נצא, לילה טוב, אפור (סיפור) לול (כשרוצה לישון). את רוב המילים אינו הוגה כהלכה: ביות (קוביות), ננה (בננה), ליים (נעליים). כשהוא רוצה משהו הוא אומר לי "בוא" , כשאני לא מבינה מה שהוא מבקש הוא מוביל אותי אל המקום ומצביע על מה שהוא רוצה ואומר את שם החפץ או הפעולה המבוקשת. מבין הוראות פשוטות ויש לו גם חוש הומור - הופך נעליים לכובע וצוחק. מבין מתיי קטעים סיפוריים הם מצחיקים ומכיר את כל הספרים..יכולת ריכוז יפה - אוהב לעיין בסיפורים וגם מבקש שיקריאו לו. אוהב לשחק איתנו משחקי תנועות וכדור, מכיר צבעים, בונה מגדלים גבוהים ומתאים צורות, אבל לא מצליח עם פעולות של מוטוריקה עדינה כל כך, לא מצליח עם פזלים וגם עם המוטוריקה הגסה יש לו קושי - רק לפני שבועיים למד לטפס זקוף על מדרגות ולרדת עם היעזרות במעקה. הגננת טוענת שיש בעיה עם ריצה - נועל ברכיים.

נולד בניתוח קיסרי חירום עקב מצוקה עוברית קשה וקיבל חמצן (אפגר 1). ההתפתחות הייתה תקינה וכבר בגיל 8 חודשים ידע לומר 'אור' . המילים הראשונות הופיעו אצלו 'לפי הספר'.
רופא הילדים שלח לרופא מקצועי לבדוק את ההתפתחות המוטורית. האם יש צורך לבקש גם מעקב אחר העיכוב השפתי?
מאוד מודאגת. אני רואה שיחסית לילדים בני גילו הוא עדיין "תינוקי".