מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- בעית מופנמות אגרסיביות בת שנתיים+גיא04/03/2010
ילדתי בת שנתיים ו -4 חודשים ועדיין לאחר חצי שנה בגן פרטי אינה מדברת בגן , אינה משתפת פעולה בשום פעילות ותגובתה לכל דבר שאינו מוצא חן בעינה יכול להיות הסתגרות ( לקחת מוצץ וחיתול לשבת בפינה או להשתטח על הרצפה ) או אגרסיביות ( להרביץ למי שעימה באינטרקציה )
בבית הנה מדברת באופן שוטף ופעילה משחקת עם אחותה הגדולה ממנה בשנתיים אך תגובותה לדבר אשר אינו מוצא חן בעינה זהה לגן ( רק במינון קטן יותר) , גם אנו וגם הגננות לא מבינים מה גורם לה לתגובות הקיצוניות ולשינויים במצבי הרוח ( הגננות בגן הרימו רישמית ידיים) אנו מתלבטים מאוד כיצד לפעול האם להעבירה לגן אחר ? ( יש לציין שאחותה היתה באותו גן שנתיים ופרחה וגם אנו מעריכים מאוד את צוות הגננות) ניסינו כמעט כל דרך ( כולל יעוץ) אך המצב לא השתנה בנוסף י ש לציין את היותה פרפקציוניסטית ( ברמת הקמט בסדין) ואת העובדה שבחודש הראשון בגן אף לא היתה מוכנה לאכול במשך כל היום ( דבר שעדיין קורה לפעמים )
אודה לכם אם יש לכם איזה רעיון לטיפול ? הם כדי להעבירה לגן אחר ?
תודה רבה,
גיא* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובות קיצוניות
06/03/2010גיא שלום,
זה גיל "קשה". בדרך כלל, מדובר בגיל "שתיים הנורא", ויש המגדירים אותו "גיל המרד הראשון". (בהמשך יש גיל המרד השני, בגיל 5, וגיל המרד השלישי, בגיל ההתבגרות).
מדובר בגיל קשה גם משום שהילד עדיין מתקשה להתבטא באופן חפשי, מבחינת המחשבות והרגשות שלו, ולכן הוא "מגיב עם הגוף" : בהסתגרות או בתוקפנות.
הדרך המקובלת היא לדבר עם הילד. לעזור לו לבטא במילים את רגשותיו, ויחד עם זה, להעביר לו מסר, שתוקפנות היא מעבר לגבול הנסבל. "אנחנו יודעים שאת כועסת, שעצוב לך, שרצית משהו ולא קיבלת..... אבל אסור להרביץ" וכד'.
אין צורך להעביר אותה גן. זו תקופה שחולפת, וההתנהגות תתמתן.
כל טוב!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
תינוקת מכניסה דברים לפה
גמילה מחיתולים והתאפקות לפיפי
ראש שטוח לתינוקת בת חודש
התהפכות תינוקת מהבטן לגב
יעוץ והכוונה אחרי לידה
בן שנתיים מכור למסכים
מציצה של בגדים וכרסום ציפורניים
בני בן שנה ותשעה חודשים שבועיים אחרונים הוא התחיל להכות את הראש בידיים וגם לזרוק את עצמו על הרצפה..
נפילת תינוק אחורה בניסיון לעמוד
התלבטות על מעבר ממשפחתון לגן
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים רגישים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)







.jpg)
(1).jpg)