ילד בן ארבע וחצי , גן טרום חובה

ילדי הוא ילד מאומץ מגואטמאלה והוא נמצא עימנו כבר שנתיים. הוא בעל קליטה מהירה, והדביק את הפער שהיה בינו לבין בני גילו בגן ( ולפעמים גם עובר אותם) . אנחנו עובדים בבית במקביל להוראות הגננת ועד כה הצלחנו לעבור כל מכשול. (כמו גזירה, כתיבה חלשה).
הבעיה האחרונה שעליה דיווחה לי הגננת לפני כחודשיים, ואנחנו לא מצליחים להתגבר עליה היא חולמנות.
למשל : הוא רוצה להיות מאוד עצמאי אבל כשנותנים לו משימה בבוקר , לצחצח שיניים, לעשות פיפי לשטוף פנים ולהגיע לחדר, יכולות לעבוד כעשר עד חמש עשרה דק' עד שהוא יגיע, ואז הוא יהיה כבר לאחר הפעילויות או שהוא יבקש עזרה באחת מהפעילויות.
בשעת ארוחה, הוא משתעמם ומעדיף לדבר או לשחק משחקי אצבעות או בכל מיני חפצים שזמינים על השולחן.
בגן החולמנות מתבטאת בזמן עבודה בחוברת , הוא יכול לבצע דף אחד ובעוד שכל השאר מבצעים חמישה. ולא בגלל שהוא לא יודע אלא בגלל שהוא מעדיף לפטפט או להסתכל על הקירות או על החוברת של האחרים.
ניסינו למרכז אותו לפעולה אחת, עכשיו נועלים נעליים ולא מסתכלים על התמונות של הגרביים או עכשיו מצחצחים שיניים ולא מדברים.
כשאנחנו עושים חוברת בבית והוא אוהב את הפעילות הוא מאוד מרוכז ומסיים אותה במהירות.
הוא מוצא הבדלים בין תמונות במהירות עצומה.
יש לציין שאם אנחנו מבצעים את הפעילויות בצורת תחרות הוא מסיים הכל מהר, ואם אני מבטיחה לו פרס הוא מסיים במהירות.
הבעיה היא שבגן לא ניתן להבטיח לו פרס והגננת לא בעד להכניס אותו לתחרות עם ילדים אחרים, ולמרות שהגננת לא מוותרת לו וממשיכה לשבת איתו למרות שכולם כבר קמו , זה לא מפריע לו להמשיך להתמרח.
הלחץ שלנו נובע מכך שבשנה הבאה הוא עולה לגן חובה ושם לא יהיה מי שיישב איתו באופן אישי, ושהוא יילך לאיבוד אם הוא לא יספיק ללמוד הכל.
כמובן שאנחנו יושבים ומלמדים אותו המון בבית, אך האם זה מספיק ?
יכול להיות שפשוט משעמם לו לבצע את אותה הפעילות שוב ושוב ?
יכול להיות שמה שקשה לו הוא בוחר למרוח בתקוה שישחררו אותו מהמטלה?