התנהגות של ילד בן 3

תמי שלום,
תקופת ההתנהגות הסוערת אופיינית להרבה ילדים בגיל זה לא ררק בגלל קנאה. זו תקופה של מאבק על עצמאות (יש המכנים גיל זה "גיל המרד הראשן"), וכפי שאת מרגישה - מאבק על שליטה בעולם ובחיים...
לגבי התגובה היעילה - כל ילד מגיב אחרת. יש ילדים שמושפעים לטובה מענישה, אך יש ילדים שזה מגביר אצלם את הכעס וההתנגדות. מול ילדים אלה מומלץ להגיב בהתעלמות ובאדישות. פשוט לצאת מהחדר, ולהניח להם לצעוק. יש הצעה ל"חיבוק דוב", אשר מונעת מהילד תנועה למספר דקות וגורמת לו אי נעימות. יש הצעה ל"תגובת היפוך" : מחקים את תגובת הילד בהקצנה, בדרך מצחיקה, טוב לעשות זאת מול מראה, כדי שהילד יראה כמה הוא מגוחך, ואז יש התפרצות צחוק, אשר מסיימת את הארוע. יש "כדור כעס" מגומי, שאפשר ללחוץ אותו, או לזרוק, כדי לבטא את הכעס. אפשר ללמד את הילד לחבוט בכרית.
העיקר הוא להישאר שלווים מול הילד. לא להגיב בעוצמה פיזית כמוהו, כדי לא לתת לו דוגמה וחיזוק להתנהגותו. בהמשך, כשהילד נרגע, טוב לשוחח איתו על מה שקרה, לומר לו שהבנתם שהוא כעס, או היה עצוב, או מתוסכל, אבל יש דרכים אחרות לבטא את הרגשות האלה.
צריך סבלנות, אך זה מסתיים וחולף.
כל טוב!