התייעצות חשובה

שלום רב,

שמי ר' נשואה ואמא לילד מקסים בן תשעה חודשים.
כבר במהלך ההריון בעקבות בדיקת פאפ שיגרתית, נמצאו שינויים קלים בתאים low sil או כהגדרת הרופא המטפל סימני דיפלזיה קלים, עברתי בדיקת קולפוסקופיהבמהלך ההריון ונמצא חשד לדיספלזיה קלה. בהמשל ילדתי לידה עצמונית.
בהמשך, לאחר הלידה, משטח חוזר של פאפ הראה שוב דיספלזיה קלה. נלקחו קולפוסקופיה כולל ביופסיה מתעלת הצוואר והתוצאות הן "בלי ממצאים פתולוגיים". בנוסף לשלושת הבדיקות הנ"ל נלקחה בדיקה לזיהוי hpv והכן נמצא זן 16 (בלבד אך הגרוע מכולם)שאני מודעת לכל השלכותיו.
כעבור 4 חודשים נלקחה לי שוב בדיקת פאפ ושוב אותן התוצאות, במשטח קולפוסקופיה נמצא "אפיתל לבן שמתאים לדיספלזיה קלה.
כעת הרופא ממליץ על כריתת יתד שטחית דהיינו ביופסיית חרוט.
אני מבינה את החשיבות של הפעולה בעקבות המאות הוירוס אצלי.
התייעצית או ליתר דיוק הצגתי את עמדתי לאחר מחשבה רבה וידע מרובה בכל הנכתב מעלה
והחלטתי שאני רוצה להכנס להריון בעוד שלושה ארבעה חודשים כשהילד שלי יהיה בן שנה שנה וחודש. ורק לאחר שאלד פעם שנייה אני מוכנה לקחת איזשהו סיכון ואפילו קל. הובהר לי על ידי הרופא שנדיר שיגרמו הפלות לאחר טיפול כזה בייחוד במצבי שמוגדר "קל" ובמקרים נדירים תופרים את הצוואר וכו'..
עדיין הייתי רוצה לקחת "סיכון" ולחכות עם הטיפול הזה עד לאחר הריון שני שאותו אני ובעלי (ממנו נדבקתי כנראה) מתכננים בעקבות הסיטואציה , ורק לאחר מכן לקחת את בצ'אנס ולעשות את הטיפול המומלץ ושאם נצטרך להתמודד עם קשיים שזה יהיה בהריון שלישי ששני ילדים ב"ה כבר יש.

הרופא מבין אותי וביקש שבמידה ואני מחליטה לא לעבור את הטיפול לבוא לבקורת כל חצי שנה.

השאלה שלי וסליחה על הפירוט המייגע, האם אני לוקחת סיכון ממשי, או שיש הגיון בהחלטתי?

תודה מראש על תשובתכם
בברכה
ר'