אשמח להתייחסות

קשה לי לנסח את השאלה שלי, אבל אנסה.

אני בת 27, סובלת מהשמנה רצינית, הפרעות אכילה ודיכאון (כיום קל, אך כרוני).
במובן מסוים, בגלל שהבעיות עם המשקל ומצבי הרוח מלוות אותי מאז היותי ילדה, למרות שאני בת 27 אני מרגישה די תינוקית בכל הקשור למין, למיניות. זה מאוד מביך אותי, וכאילו לא הייתה לי הזדמנות לחוות חוויות מיניות או זוגיות בכל שנות ההתבגרות שלי.
אני לא יודעת למה דווקא לאחרונה, אבל נושא המיניות עולה ומציף אותי.
אני חושבת שבמשך הרבה שנים השתדלתי מאוד להדחיק את הצורך הזה, מתוך מחשבה שכשיש לי גוף כל כך מגעיל ומעוות – לא הגיוני שיהיה בי גם חשק וצורך מיני. יש סתירה בין הדברים.
כן הייתי מאוננת לאורך השנים, בתדירות של מספר פעמים בודדות בחודש, בלי יותר מידי לחשוב על זה, כי אם הייתי חושבת על זה - הייתי נחרדת ממה שעשיתי.
לפני כחודש נפגשתי עם מישהו שהכרתי בצ'ט דרך האינטרנט, כשהיה ברור מאוד שהפגישה מיועדת למטרת יחסי מין. אני לא יודעת מאיפה היה לי האומץ לעשות דבר כזה, איך יכולתי לחשוף את הגוף שלי (למרות שעל פי דרישה שלי, זה היה בחושך מוחלט), . בכל מקרה – לא סבלתי.
נהנתי, לפרקים. לא גמרתי, אבל התחושה הזו של הקרבה והמגע הייתה נהדרת. נדמה לי שזה מה שחסר לי, הרבה יותר מסיפוק מיני.
ברור לי שזו הדרך היחידה בה אני יכולה לחוות מגע מיני, כי אני לא מעיזה לחשוב בכלל שגברים יכולים לרצות להיות בזוגיות איתי. זאת לא אופציה. לצערי.
אותו גבר (מבוגר, עליי לציין), שנפגשתי איתו היה נהדר, וגם רוצה להמשיך להפגש. ואני מתלבטת.
מצד אחד, נהנתי, ואולי זה מקום שיכול לאפשר לי להתנסות, ואולי להתקרב קצת יותר למיניות שלי, ומצד שני – הרי ברור שזה לא משהו אידיאלי. אני אפילו רחוקה מלהיות בטוחה שזה לגיטימי. אני מבולבלת. אשמח להתייחסות לנושא הזה.
ובנוסף, לאור כל הקשיים שלי עם הגוף שלי, מעולם לא עברתי בדיקה גינקולוגית. החרדה סביב הנושא מטורפת. כל הגוף שלי מעוות, ובפרט איזור איבר המין. עד כמה זה הכרחי לעבור בדיקה כזו במצבי? (עד עכשיו לא הייתי פעילה מינית עם בן זוג, וגם עכשיו בינתיים זה היה רק פעם אחת ועם קונדום). יש בי חלק כזה שנורא רוצה ללכת לרופאה ולהבדק, ולראות שהכל שם תקין בפנים, אבל החרדה מחשיפה של הגוף שלי, וממישהו שיראה אותו וידע עד כמה אני מעוותת - קשה מנשוא..

תודה על כל התייחסות..