לא יודעת

אני מרגישה הרבה םעמים שאולי עם בחורה יהיה לי יותר קל ביחסים אינטימיים
איכשהו תמיד אחרי מעט זמן כבר פחות נמשכת לבחור וגם לא מצליחה ממש לומר מה אני רוצה
וגם מרגישה אשמה למרות שכן יש לי חשק מיני טוב שאם אני לא רוצה לשכב הבחור בכל זאת חרמן וינסה ואם אני שוכבת איתו אני כועסת עליו ועליי וחושבת לעצמי שפשוט קשר כזה לא מתאים
וגם ההרגשה הזו שהרבה מאוד מהקשר זה סקס עבור בחורים למרות שאני תמיד "גורמת" לבחורים להתאהב בי עדיין מרגישה שהדבר שהכי חשוב להם זה הסקס
ולא מצליחה לדבר איתם ומבחינתי לא תמיד מרגישה מסופקת ואולי אפילו מרגישה כמו כלי עבורם... למרות ששוב החבר הנוכחי שלי וגם הקודם מתיחס אליי נהדר בסכ"ה ואנחנו מבלים ומדברים והוא אפילו אמר לי שאוהב אותי

אני מאוד רוצה לדבר ולהיות פתוחה בקשר הזה אבל עם כל הנושא הזה לא מצליחה לדבר איתו עד הסוף וכל פעם שזה קורה אני חושבת לעצמי למה אני צריכה את כל זה