מתי אפשר לדעת שאת "מוכנה" ?

יקרה,
מתוך מה שאת כותבת לא ברור האם את מתארת חוויה של העדר מוכנות או פחד מהחדירה עצמה. אני מבינה שחדירה בחוויה שלך קשורה בהמון איכויות של קשר וגם הבטחה להמשך זוגיות, אבל הרצון בכך אמור להיות קשור בך ולא בבן הזוג. כלומר אם את תקשרי את המשך עתיד הקשר במיניות, אזי תמצאי את עצמך נפגעת מאוד!
מוכנות ליחסים צריכה לבוא מתוך עצמך, מתוך הצרכים שלך ולא שום דבר אחר.
אי אפשר לאלץ את זה לקרות, צריך לתת לזה את הזמן של זה אבל בעיקר להרגיש מחוברת לרצונות שלך ולתשוקות שלך.
אני לא יודעת האם את ואחותך קבלתם חינוך מיני מוגבל בהקשר של הנאה, אבל יכול להיות שחוויות מתוך הבעיות מעודדות חששות ופחדים וחבל.
אם זה הופך להיות דפוס, מציעה לך וגם לה, לפנות לטיפול מיני

זה בדיוק העניין שאני לא יודעת להבדיל אם אני לא רוצה מין כי זה כואב או בגלל העניין, של "לא מוכנה" או מה זה בכלל להיות "מוכנה " שאין לי מושג אפילו מה זה אומר .
בבית לא קיבלתי חינוך מתירני שמותר לעשות כמה שרוצים עם מי שרוצים אבל גם לא שמרני ( זה נכון שאמא הייתה מעדיפה שנשמר עד לחתונה , אבל היא מודה שהיא מבינה שזה לא ככה.)
וכן הייתי רוצה שהאדם שיחווה איתי את החוויה הזו לא יהיה מישהו שפגשתי לפני יומיים או חודש
תודה !

נשמע שאת קרועה ולא שלמה
למה שלא תלכי למטפל/ת מיני שיעזור לך לקבל החלטה
כלומר יעזור לך להכניס בהירות לתוך הסיטואציה