שאלה עבור לי

יקרה,
נשמע שאת עוברת המון חוויות לא פשוטות והקשה מכולן היא הידיעה שאין עם מי לחלוק.
את לוקחת על עצמך לבד את כל הנטל של הסודות ואין אדם בעולם שבעצם מבין עד הסוף את כל מה שכתבת כאן בפרטיות, כי זה נשאר טמון בליבך.
המטפלת שלך לוחצת עליך להביא את בן זוגך מאחר והיא מניחה שההתנגדות שלך לקיום יחסי מין טמונה בדינמיקה שלך עם בן הזוג והיא לא משערת לעצמה שיש גורמים אחרים שגורמים למצוקה ולקושי, כי כמו שכתבת, את לא אומרת הכל.
עכשיו אני רוצה לחלק את המשך תשובתי לשתיים.
ראשית, מותר לך לעשות מבחנים למטפלת, לראות האם היא מכילה, קשובה, מקבלת, מאפשרת, רואה אותך, סבלנית אליך וכו.
את הולכת להפקיד בידיה סוד מאוד גדול ואת רוצה לדעת שהיא הבן הנכון להתמודד.
וכאן מגיע החלק השני.
אם את מרגישה שהיא האדם הנכון שיכול לעזור לך
אם את מרגישה שאת סומכת עליה
שהיא יכולה לשמור את הסוד ולעזור לך להתמודד עם הטראומה והכאב העצומים שחווית, אני מציעה לך ללכת אליה לבד, לפתוח את הכל ולספר בדיוק מה קשה וכואב.
כדאי לוודא שזה קורה, אני מציעה לך אפילו לשלוח לך הודעה לפני הפגישה ולהגיד שאת מחליטה בנתיים להגיע לבד כי יש לך דברים שאת לא הצלחת עדיין לספר לה אבל שאת מאוד רוצה ואת מבקשת את עזרתה וסבלנותה לטובת העניין.
את מאוד אמיצה בכל מקרה, ואת גיבורה שהגעת עד כה והצלחת לכונן קשר אינטימי.
אבל באמת כדאי לא לתת לעבר הכואב לנצח, תתני סיכוי לעזרה מקצועית מיטבית שתוכל לעזר לך להבריא את הפצע ולסייע לו להגליד.

היי לי, תודה רבה על התגובה והעידוד.
אפשר שאלה אחרונה:
תוכלי בבקשה להסביר בכמה מילים לגבי הנושא של "לבחון את המטפלת"?
אני מאוד מבולבלת לגביה. וחשבתי מספר פעמים להפסיק את הטיפול.
האם הפגנת כעס כלפיה זהו למעשה מבחן?
היא הרי קצת מאכזבת לפעמים :-(
מצד אחד, היא מקרינה חוזקה ואסרטיביות ואפילו נשיות - שלושה דברים שדי חסרים אצלי.
מצד שני, אני פוחדת מהרגע שכל העוצמה הזו תופנה כלפיי, שהיא תכעס עליי, תהא אסרטיבית איתי...
הרגשתי במפגש הראשון קושי מאוד גדול עם כל השאלות שלה, היא שאלה אותי על דברים מאוד אישיים. ואני לא מצליחה להתגבר על התחושה הזו. הרגשתי ממש חסרת אונים ומושפלת. והיום, שהיא יותר סבלנית אליי - אני פוחדת שהיא תשתנה שוב. שאני אספר ואשתף ואפתח , ואז אני אפגע ממנה

הרבה פעמים באופן לא מודע אנחנו בודקים את מידת ההכלה של האדם העומד מולנו.
אם היא לא מתאימה לך זה בסדר להפסיק טיפול ולהמשיך ולחפש אדם מתאים יותר.
את חייבת להרגיש בנוח
את לא יכולה להיות בתחושה שהדברים אינם בשליטתך...
הטיפול שלך הוא מקום שבו את עובדת על שינוי, אך גם מרגישה מוגנת ומוכלת