לא יודעת מה לעשות..

שלום,
אני בזוגיות כבר 6 וחצי שנים, בשנה האחרונה התחתנו.
בן הזוג שלי הוא החבר הרציני הראשון שלי וגם הראשון ששכבתי איתו, אדם הכי מדהים שיש! הוא מתייחס אלי כמו מלכה, הוא עזר לי לבנות את הביטחון שלי ותמיד היה שם בשבילי, הוא החבר הכי טוב שלי! ומבחוץ הכל נראה מושלם...

הבעיה היא שאני לא מרגישה את הרגשות העזים שהייתי רוצה.. זה כבר קרה בעבר, בעיקר כאשר אני או הוא היינו נוסעים לתקופה לחו"ל, החזרה הייתה קשה לי, אבל תמיד חשבתי לעצמי שהוא האדם המושלם להזדקן איתו ושהרגשות יחזרו, זה אכן קרה פחות או יותר..
היינו עכשיו בתאילנד חודשיים והרגשות (או יותר נכון אי הרגשות) התחילו להשתולל, גם כל האנשים היפים והמושכים והאווירה שם גם גרמו לי לבלבלות...
אני מאוד אוהבת אותו, ומאוד מחוברת למשפחה שלו (אמא שלו היא כמו אמא בשבילי) ולחברים.
אנחנו שוכבים מעט, אין לי חשק, אבל אני חולמת לפעמים על זה שאני ממש רוצה לשכב עם זרים. יש לי הרבה מחשבות על חיים חדשים ועל היכולת להיפגש עם גברים ולהתרגש מחדש.. אני רוצה להיות מאוהבת בו ורק בו אבל זה לא קורה... יכול להיות שאני ב"כלוב זהב", הכל מושלם בכיכול אבל לא באמת... מפחדת להגיע למצב שאני עם ילד ומרגישה כלואה ועוד יותר, לגרום פגיעה בילד שיכולתי למנוע... מצד שני לא רוצה לפגוע בבן זוג ובמשפחה ולעשות מהלך שאתחרט עליו אח"כ..

חשבתי ללכת לפגוש פסיכולוגית, יש דרך לגרום לעצמי להתאהב ולהימשך???