ייסורי מצפון ורגשות אשם

שלום,
אני בת 39 נשואה באושר עם ילדים. כשעולות בראשי מחשבות על סיפור עצמי, אני מיד נרתעת ומחפשת משהו אחר לחשוב עליו. לאחרונה החלטתי לברר עם עצמי ממה נובעת ההרתעות, נזכרתי שלאורך כל שנות הנעורים, הרגשתי ייסורי מצפון קשים בגלל אוננות וזה מאוד הוריד לי בביטחון. ומאז ועד היום יש לי את אותן תחושות. בעיני זה לא מקובל כשכבר נשואים והאמת שבשגרה יש כל כך הרבה טרדות שהנושא המיני די נדחק. אבל בימים מסויימים בחודש הנושא כן עולה ומושך, אך משהו פנימי מהדהד בראשי שזה אסור. אני ממש מתביישת שזה בכלל עולה לי לראש ועוד יותר מתביישת לנסות לעשות את זה כמו בעבר, כי מיד אני נזכרת ברגשות האשם שעולים מיד לאחר מעשה.
אני גם סובלת מערך עצמי נמוך וזקוקה כל הזמן לחיזוקים מהסביבה. אני מנסה למצוא דרכים לקבל את הביטחון מחשיבה חיובית על עצמי מבלי התלות בסביבה, ואני חוששת שאם אחזור על מעשה העבר בנעורים עם הסיפוק העצמי, יחזרו ייסורי המצפון שיורידו לי את הביטחון לגמרי.
מצד שני, אולי זה יכול לתרום ולשפר את ההרגשה כלפי עצמי? אולי זה כן יגרום לי להסתכל על עצמי אחרת, יפה ומושכת יותר בעיני עצמי?
קצת מבולבלת. אשמח לעצה.