אורגזמות עלובות

הרבה פעמים שינויים בצורת החיים, הרגלי החיים, גיל וכושר משפעים על היכולת שלנו להנות ממין.
לא ציינת האם את בזוגיות ומקווה להשיג אורגזמות והנאה לבדך או אם בין זוגך ומה מצב היחסים ביניכם אבל גם לנושאים אלו משקל משמעותי באופן שבו את נהנית.

אני מציעה לך לנסות ראשית לחזור לכושר, לאמן את הגוף ולהנות ממנו למרות המשקל שציינת. אהבת הגוף וחיבור אליו משמעותיים בשביל הנאה מינית.
שנית, הרחבת מנעד התנוחות והדרכים להגיע לאורגזמה תוך הבנה שמה שהיה מתאים פעם לא בהכרח מתאים היום ולהפך.

ובכל האמור בזוגיות, אם יש צורך בהתבוננות זוגית אודות היחסים, שחיקה וכו' מומלץ כמובן טיפול זוגי סקסולוגי שיכול לשדרג ולהעשיר את חיי המין שלכם.
בהצלחה

זוגיות מצוינת. מעולם לא היתה בעיה להגיע לאורגזמה עם בן הזוג / לבד (אוננות). כפי שציינתי, אורגזמות יש. מגיעה בקלות (הן ביחסים והן באוננות) - אבל האורגזמות עמומות, חלשות, קהות וקצרצרות :-(

היכולת שלנו להגיע לאורגזמה הרבה פעמים באמת תלויה במידת האימון של שריר רצפת האגן. יתכן שחיזוק השריר הזה באמצעת פילטיס או יוגה יעזרו לך. אני לא יודעת האם הגניקולוגית יכלה לראות את עוצמת הכוח של השריר אבל פיסיותרפיסטית של שיקום רצפת אגן יש לה מכשיר שנקרא ביופידבק האומר לך בדיוק כמה חזק שריר זה. שווה לבקש הפנייה מרופאת משפחה ולנסות טיפול דרך קופת חולים.

אני הייתי מיחסת את הירידה בעוצמת האורגזמת בירידה בחשק המיני או ירידה בריכוז המיני. את בהחלט יודעת להצביע על הירידה בעוצמות האורגזמה שקרו מאז סוף ההריון הראשון.
לא כתבת איך היו הלידות ומה היו משקלי הלידה, אך שני הנתונים האלה יכולים להיות משמעותיים מבחינת פגיעה עצבית מקומית בנרתיק.
הייתי הולכת לטיפול מיני ובודקת את ענין החשק, הריכוז, הפרטיות, העייפות והשחיקה, השגרה היומיומית עד כמה הם משפיעים על החשק והרצון לקיים יחסי מין.
במקביל כדי לשלול בעיה רפואית הייתי עושה הערכה הורמונלית בבדיקות דם, פונה כפי שלי אמרה לפיזיותרפיסטית של רצפת אגן. אם שתי הבדיקות הלו תקינות נוסעת לבי"ח רמבם בחיפה, יש שם מרפאה נוירואורולוגית שמנהל אותה פרופ ורדי יורם.יש להם מכשיר הבודק את הפעילות העצבית בנרתיק ובדגדגן.
בהצלחה
ליאורה אברמוב

דבר נוסף שקרה במקביל לאותו ההיריון והעלייה במשקל הוא פרסטזיה של הירך השמאלית שלי (אזור קדמי-צדדי) כשאני שוכבת או נשענת לאחור. בנוסף לכך, אני מתקשה יותר לשלוט על יציאת גזים או צואה אם היא נוזלית (סליחה על התיאור הגראפי). הייתכן שכל הללו קשורים? ואם כן, האם הדבר יכול להיות פתיר? אני מתחילה לדאוג שאני סובלת מנזק נוירולוגי בלתי הפיך...

נראה לי שדוקא התיאורים על חולשת סוגרים מצביעים יותר על חולשת שרירי רצפת אגן. הפרסטזיות שיש לך יכולים מאידך להצביע על נזק עצבי כלשהו. למרות שנזק עצבי הוא נדיר ביותר אחרי לידות לא טראומתיות, הוא יכול להיות קיים גם אז הטיפול יהיה פיזיותרפיה של רצפת אגן וטיפול מיני נפשי. אלו הכלים היחידים שיש לנו בטיפול במקרים אלו. בברכה ליאורה אברמוב