מתוסכלת מזה שנה

שלום,
בעבר כבר כתבתי הודעה בפורום ומאז דבר לא משתנה. התחושה היא שבכל פעם אני ובן זוגי עושים צעד קדימה ושניים אחורה.
הבעיה היא שמשום מה איתו אני מרגישה שהביטחון העצמי שלי לגבי המראה שלי יורד. אני מרגישה שאני לא מצליחה לעורר בו את המיניות וכאשר אנו מקיימים יחסים זה בעיני הדרך שלו לפרוק. התדירות היא אחת לשבוע וחצי בה המשחק המקדים אורך כמה שניות. החדירה לפעמים כואבת לי. אין מגע מתמשך וברגע שהוא מגיע לפורקן הוא ממהר להתנקות ואז מחבק אותי לכמה רגעים ונרדם. אני מרגישה שאני רוצה יותר. אני רוצה שיחזר גם במהלך היום, שימשך אלי, שיגרום לי להרגיש אישה. נראה שהוא בכלל לא רואה בי אישה מינית. אני לא בחורה חושנית אבל אני מאוד רוצה איתו יחסים מיניים טובים יותר. הייתי רוצה משחק מקדים ארוך יותר, הוא נמנע ומתחמק ממגע ממושך (למשל מסאז' בכלל לא בא בחשבון, ליטוף נעים נמשך כמה רגעים בלבד...) גם באקט עצמו נראה שהוא משתדל כביכול אך ברגע שגומר הכל נעצר. הוא לא מתאמץ לגרום לי לגמור גם. הוא קם להתקלח ובכך מונע מראש אופציה להמשך, הוא מחבק אותי קצת ואז נרדם. אני רוצה בתדירות גבוהה יותר, אני רוצה כמה 'סיבובים', אני רוצה להיות מסופקת, אני רוצה להיות קרבה אליו, אני רוצה שיהיה בתוכי יותר, שירד לי יותר, שיתן לי תחושה שאני מושכת ונשית.
הגעתי למצב שאני משקיעה במראה החיצוני והטיפוח יותר מתמיד ומתאפרת יותר מבד"כ כדי להרגיש טוב עם עצמי. אני מרגישה שהוא בכלל לא שם לב, מה שאומר שהמשיכה שלו אלי כלל לא קשורה למראה. זה לא שהוא מבחין בכלל אם סידרתי גבות או גילחתי למטה. אני תוהה אם בכלל יש משיכה. האם הבעיה היא בו או בנו? אני יודעת שהוא לא אדם מיני במיוחד אבל האם יתכן שהוא עד כדי כך לא מגורה ממני? מלהביט בי? אני יודעת שהוא אוהב אותי מאוד אבל האם יתכן שאנו מתאימים יותר כחברים ולא כזוג? האם ניתן לשפר את האינטימיות? האם יתכן שהמצב לא ישתנה כפי שלא השתנה בשנה הזו יחד? יש לציין שקניתי ספרים, נכנסתי לאתרים עם הסברים ושמרתי כדי שיקרא ויבין, הצעתי טיפול מיני. ניפתחתי יותר, התחלתי לומר לו דברים, יזמתי מיניות. אני מרגישה שזהו בור ללא תחתית. בכל פעם אני אומרת לעצמי שאני לא רוצה כי ברור לי שלא אסופק אבל התדירות כל כך נמוכה שאני בעצמי כבר רוצה וגם תמיד ישנה תיקווה קטנה שיהיה טוב יותר.
כמובן שמחדש אני מתאכזבת.
הוא מוריד מעצמו וחושב שהבעיה היא הגמירה המוקדמת שלו אבל בעיני זו לא הבעיה בכלל אך הוא מעדיף להאשים את עצמו בזה ולא להפתח לכל השאר.
מעצבן אותי בעיקר שהנושא לא עולה אם אני לא מעלה אותו. הוא נמנע מלשאול ולא רוצה לדעת גם אם הוא שם לב שמשהו לא בסדר איתי.
המצב מן הסתם גורם לי לתסכול וכעס.
אגב אין כל כך התאמה מבחינה גופנית כלומר האיבר שלו קטן לטעמי אבל אני באמת מקבלת זאת ובטוחה שאפשר להנות מהאינטימיות למרות זאת.
הייאוש הגדול מביא אותי למחשבות על פתרונות אחרים(ויברטור או חבר ותיק). חייבת עזרה בבקשה...