בתולה

שלום,
אני רווקה בת 27 ולא היה לי חבר אף פעם (אני בתולה).
אני בחורה שנראית טוב ומשכילה.
אני לא דתיה.
בעבר, כשהייתי ילדה עברתי פגיעה מינית והיה לי קשה כל השנים, פעם ראשונה
שיצאתי עם גבר זה היה בגיל 23, כי עד אז פחדתי, התביישתי ואפשר להוסיף שגם המשפחה
שלי עד היום מאד פרימיטיבית בנושא והם רק "סגרו אותי" עוד יותר בתוך עצמי בבית. כאילו סקס
זה דבר רע שאסור לבד עליו וסקס עושים רק אחרי החתונה ובמטרה להביא ילדים.
אני נורא מתוסכלת מזה שאני בתולה וקשה לי ליצור קשר עם גבר.
כיום אני יוצאת להרבה דייטים, אני מאד בררנית, אבל כשאני כן מצליחה למצוא
מישהו שמוצא חן בעיני זה לא מחזיק יותר משלוש פגישות.
אני אף פעם לא יודעת מה הרגע הנכון לספר לגבר שאני בתולה, במיוחד שאני בגיל כזה
ובדר"כ שאני מספרת הם מתרחקים ממני וזה נראה להם מוזר ובעצם הם לא ממש
רוצים להתמודד עם זה.
הייתי בעבר במצבים אינטימיים עם גברים, אבל אף פעם זה לא היה עד הסוף, כי
לפעמים אני לא רציתי כי ידעתי שזה יגמר בסקס בלבד ולפעמים נתקלתי בבחורים טובים
שלא שכבו איתי כי גם הם ידעו שזה יסתיים רק בסקס.
אני לא יודעת מה לעשות, בינתיים השנים עוברות וכלום לא קורה איתי, אפילו לא חבר,
הלחץ של המשפחה והחברים גם לא עוזר, כל החברות שלי כבר התחתנו ומתכננות הריון שני ושלישי, אף פעם לא הכנסתי גבר הביתה והכרתי אותו למשפחה בתור החבר שלי.
אני די לבד וקשה לי עם זה.
אני כל הזמן מנסה להכיר בחורים וזה לא הולך :(
אני משתוקקת לגבר שיגע בי ואני מאד רוצה להיות עם גבר.
אני משתוקקת לזוגיות, להכיר את "האחד", להתחתן, להקים משפחה.
הכי עצוב לי ששמעתי השבוע מקרובת משפחה שלי שאמא שלי סיפרה לה שהיא עצובה בגללי
שאף פעם לא היה לי חבר והיא מודאגת שאשאר לבד (היא לא פתוחה איתי ולא מסוגלת להגיד לי
את זה אפילו בעצמה).

אני פשוט עצובה ולא יודעת מה לעשות, איך להתנהג ובאיזה שלב לספר לגבר שאני בתולה?