קיבעון באכילה

שלום
בתי בת 8. בערך מגיל שנתיים מסרבת לאכול כל דבר שלא מכירה וגם הייתה נסיגה במגוון.
(לא אוכלת לחם או כל בצק רך, אוכלת הרבה מטוגן וצלוי, רק מה שאני מכינה וגם זה לא כל דבר, אוכלת רק גמבה ותפוח בפירות וירקות, יש רקע תחושתי, מרקם רך ממש דוחה אותה, לדוג' ירקות מבושלים)
היו תקופות שחשבתי שזה רגשי, נפגשתי עם דיאטנית ועצותיה לא ממש עבדו.
אמא שלי האירה את עיני לנוכח הדמיון שלה לחמותי. גם חמותי לא אוכלת כלום בחוץ אף פעם, אוהבת מטוגן ומרקמים קשים. חמותי אומרת על עצמה שהיא פשוט לא מסוגלת לטעום ואין מה לעשות. זה לא ישתנה.
מדי שנה אנו מבצעים בדיקת דם והן יוצאות תקינות
אבל: היא עומדת בפני טיפול הורמונלי בזריקות על רקע חוסר גדילה (מאוד נמוכה) וכן יש לה כמעט תמיד ריח רע מהפה, מדאיג אותי מבחינה חברתית.
כמובן שהיא מוגבלת מאוד מבחינה חברתית בגלל זה: כשהיא הולכת לחברות היא נשארת רעבה עד שהיא מגיעה הביתה. במסיבות וארוחות משותפות הרבה פעמים אין לה מה לאכול והיא גם נגעלת להכין, להריח.
השנים עוברות וזה לא משתפר...
א. אני מודאגת שזה יתקבע כמו במקרה של חמותי (זה בטח קצת תורשתי) זה נראה לי ממש צרות וחוסר פתיחות לעולם
ב. הייתי רוצה לדעת בתוך המוגבלות הזו, האם אני נוהגת נכון מבחינה תזונתית. היא אוכלת שניצל מטוגן רוב ימות השבוע. (נוח לי להכין מדי תקופה כמות של שניצלים וכך אני מבשלת מגוון לשאר בני המשפחה) פעמיים בשבוע עוף בתנור. המון אורז או בורגול. כל יום חביתה עם גמבה בערב או פעם בשבוע לחם מטוגן .
הלוואי שתצליחו לעזור לי בתסבוכת הזו.\
תודה רבה!