עצירות בילדה בת שנה שלא שותה

שלום יקירתי! מבינה את הסבל שלך ושל ילדתך! לפי מה שאת מתארת הסיבה של עצירות באמת חוסר נוזלים. האם לחזור שוב לבקבוקים? זה לא הפתרון, כי בכל זאת מגיל שנה מתחילים גמילה מבקבוקי מטרנה ומורידים אותה מתפריט בכלל (במיוחד כאשר ילד אוכל טוב את המוצקים). את אומרת שניסית כל מיני טריקים עם בקבוקים שונים ונוזלים שונים. ובכל זאת...
תנסי להציע לה לשתות מקשית, הרבה ילדים מתלהבים מזה (גם שלי). תנסי גם מים עם מיץ לימון. לא מומלץ להמתיק מי שתייה, זה הרגל גרוע מאוד ואחר כך מאוד קשה להתפטר ממנו! ובכל זאת תמשיכי להציע לה מים כל שעה, אבל מצד שני אל תציקי לה יותר מדי.
את אומרת שבגן יש ארוחת ירקות. לא ברור מה זה בדיוק, אבל עדיף שזה יהיה מרק ולא ירקות טחונים. ככה זה יהיה עוד מקור לנוזלים.
ובלי שום קשר תפני לרופא לייעוץ. יכול להיות שתקבלו טיפול כמו נרות למשאל.
בהצלחה!

תודה על תגובתך ועל האמפטיה...
לגבי הקשית - שכחתי לציין בהודעה הקודמת שלי, אבל ניסיתי גם את זה. היא כל הזמן מוציאה אותה עם הידיים.
יש לה גם קטע שהיא לוקחת שלוק קטן ומיד יורקת אותו. בסוף גם החולצה שלה רטובה לגמרי מקדימה ומאחור וגם היא לא שתתה כלום.
ניסיתי גם כוס כזאת עם קשית בילד-אין, כמו שהיה לנו כשאנחנו היינו ילדים. אז היא מנסה להפוך את הכוס (זו כוס בלי מכסה).

אני יודעת שלא מומלץ להמתיק את השתייה שלהם, אבל פשוט לא היתה לי ברירה, כי היא כל כך סובלת אז ניסיתי גם את העניין ההמתקה. בכל אופן, כמו שציינתי גם זה לא היה טעים לה.
אני אקח את ההצעה שלך לגבי מים עם לימון. את זה באמת עדיין לא ניסינו. זה לא נשמע לי כמו משהו שאני הייתי אוהבת בלי המתקה, אבל מצד שני גם עגבניה היא חמוצה ואת זה היא כן אוהבת, אז אולי גם זה יצליח.
יכול להיות שמי עדן או נביעות יהיו לה יותר טעימים מהמים המורתחים שאני נותנת לה? ואגב, עד מתי צריך לתת מים מורתחים? מתי אפשר לעבור למי ברז רגילים? והאם המעבר הוא חד או הדרגתי?

קשה לי קצת להציע לה מים בתדירות גבוהה (כל שעה) כי היא בגן רוב היום, וחוזרת רק ב17:00. ב-19:00 היא כבר קורסת למיטה, כך שיש לי רק שעתיים בערך. ובזמן הזה היא כן אוכלת עגבניה ועוד בקבוק מטרנה. אז אני לא בטוחה שיש לי כל כך אפשרות לרדוף אחריה גם עם "סתם" מים. אבל אני אנסה.

ארוחת הירקות בגן זה אכן מרק ירקות מבושל עם עוף. המרק יחסית סמיך אז אני לא יודעת כמה נוזלים זה באמת מכניס. בכל אופן, למרות המרק העצירות עדיין קיימת, כך שלא משם יימצא הפיתרון לבעייתי.

ביום חמישי הקרוב יש לנו תור לטיפת חלב לחיסון לגיל שנה. זה כולל ביקורת אצל רופא ילדים אז אשאל אותו גם לגבי זה. מנסיוני בעבר, כשניסיתי לפנות לרופאים בעניין הזה, הם לא מתייחסים לזה כל כך ברצינות. הם אומרים שזה יעבור מעצמו ושהילד יודע הכי טוב האם ומתי הוא צמא. מה שהם לא יודעים, זה עד כמה הוא סובלת כשהיא מנסה לצאת. התיאור המילולי שלי לא מצליח להתקרב למה שהיא מרגישה באותו זמן.
אני מקווה שאולי הפעם, אחרי שאגיד שזה נמשך כבר חודשיים בלי הפסקה כמעט, אז אולי זה יישמע לרופא כמו משהו יותר רציני ששווה התייחסות גדולה יותר.

בכל אופן, תודה על העצות. אני אמשיך לעדכן...