פורום פרקינסון, הפרעות תנועה - יש לך שאלה?

שלום אור
לפי תיאורך יתכן ואבא מוגדר כבר סעודי, יש מקום לפנות לקופה שלך להזמין אחותץ שיתבדוק אם הוא מוגדר סעודי.
אם יש לו בטוח סעוד גם כדאי לפנות אליו ולבדוק האם הוא עונה על הקרטריונים.
רצוי להתיעץ עם הרופא הנוירולוג המטפל שלו האם הוא מוגדר כסעודי. ולבדוק למי לפנות

תמיד חברת הביטוח מתעקשים שהמצב טוב. אתם צריכים להוכיח להם שהמצב לא טוב ושהוא לא יכול לבצע כמה פעולות בסיסיות ואז תקבלו מהם עזרה. בנוסף, אני מציע לכם להתייעץ עם עו"ד שמטפל בתחום של תביעות סיעוד. לנו היה ויכוחים שנתיים איתם עד שלקחנו את שירותה של עו"ד סיגל רייך הלל שעזרה לנו והעניין נסגר תוך פחות מחודשיים. פשוט משכנו את הויכוח מולם כי לא היה לנו את המידע המקצועי בתחום המשפטי ומה באמת מגיע לנו ובאיזה תנאים. מציע לך לבדוק את כל הפרטים לפני שאתם מתחילים לטפל בנושא

שלום

אתה צריך להגיש מסמכים לנכות כללית ולשר"ם לביטוח לאומי.
עד כמה שידוע לי חוק סעוד רק מעל גיל 65.
מציעה לפנות לביטוח לאומי

משה שלום
לתרופה אזילקט יש השפעה סימפטומטית קלה הצפויה לקרות תוך מספר ימים. עם זאת מספר מחקרים הראו כי לתרופה תתכן השפעה ניורופרוטקטיבית דהיינו הגנה על תאי עצב המאיטה את תהליך הניוון שלהם הקורה במחלת פרקינסון. את ההשפעה הזאת לא תוכל לחוש שכן מדובר בהשפעה על תהליך איטי ביותר הנמשך שנים רבות.

ליאור שלום
אין אפשרות לעשות אבחנה רק על סמך תאור הסימפטומים ויש צורך בתשאול מדוקדק ובדיקה גופנית. ממליץ על כן שתפנה ליעוץ נוירולג.

לדעתי לא משנה באיזה איזור בארץ כדאי לגור.
פעם קברו שלחולי אסטמה כדי לגור בערד. אינני בטוחה שזה נבדק
לגבי פרקינסון , עד כמה שידוע לי אין למזג אויר השפעה.

קיימת עמותת פרקינסון ויש להם חוברות התעמלות מכונות לפרקינסון.
סך הכל הליכה וכל התעמלות שניתן לבצע משפרת את המצב.

אורחת יקרה
אין אפשרות לעשות אבחנה רק על סמך תאור הסימפטומים ויש צורך בתשאול מדוקדק ובדיקה גופנית. ממליץ על כן שתפנה ליעוץ נוירולג.

אורח יקר
אין אפשרות לעשות אבחנה רק על סמך תאור הסימפטומים ויש צורך בתשאול מדוקדק ובדיקה גופנית. ממליץ על כן שתפנה ליעוץ נוירולג.

דואודופא הינו תכשיר המכיל לבודופא המומס בג'ל ומוזלף ישירות לתרסריון (על ידי משאבה הנישאת על גוף החולה) דרך צינורית המוחדרת לדופן הבטן (PEG) . היתרון הגדול של הטיפול היא היכולת לוסת את כמות הלבודופא המוזלפת כך שהחולה ישאר בON וללא דיסקינזיות משמעותיות. הטיפול מיועד לחולים בשלבי מחלה מתקדמים הסובלים ממצבי OFF קשים וממושכים ומדיסקינזיות ואשר לא יכולים ו/או לא מעונינים בטיפול בDBS. הטיפול זמין במערב אירופה כבר מספר שנים. בארץ יש כבר כ-20 חולים המטופלים בטיפול זה (מרביתם באיכילוב, מקצתם בתל השומר). מחיר הטיפול הוא יקר מאד (עשרות אלפי שקלים בחודש), הוא אינו מכוסה על ידי מרבית הביטוחים הפרטיים אך ונכון להיום הוא זמין למבוטחי מכבי מגן זהב וכללית מושלם.

שלום לכולם
הוצע לאימי, חולת פרקינסון מזה30 שנה את הטיפול במשאבת הדואודופה.
אנחנו מחפשים מטופלים שעשו זאת ויכולים לחלוק עימנו תובנות
חיוביות ושלילות.

י שכאן מישהו כזה?
תודה רבה רבה

יש מקום לבדוק אם הוא ממצה כבר את כל הטיפול התרופתי האפשרי לשפר את מצבו.
לעיתים זהום או מחלת חום מחמירה את הסמפטומים של מחלת פרקינסון . לכן צריך לבדוק אם אין מחלה אחרת עתה שהופיע במקרה ולכן יש גם החמרה של פרקינסון.
יתכן ויש שלוב של מחלת פרקינסון ומחלה נונית אחרת של המוח ולכן יש סמנים נוספים לאלה של פרקינסון .

אין בדיקה גנטית שמוכיחה מחלת פרקינסון. אולם לפעמים יש גנים מסוימים ששכיחים יותר בחולים עם פרקינסון.. אך נוכחות הגנים אינה בהכרח אומרת שמדובר במחלת פרקינסן וגם לא בהכרח מצביעה על סיכויים מוגברים לחלות בפרקינסון.

שלום אורח
ניסוח השאלות שלך לא ממש ברור. אנא נסה למקד אותן ואשמח לענות עליהן.
כעיקרון טיקים שייכים לקבוצת הפרעות תנועה ההיפרקינטיות ונגרמים עקב פעילות יתר דופמינרגית. לכן גם חסימה של הרצפטור לדופמין מביאה לשיפור והקלה בתנועות. מחלת פרקינסון מנגד שייכת לקבוצת המחלות ההיפוקינטיות ונגרמת עקב חוסר בדופמין. במחלה זו יש רעד (שניתן להחשיבו כתנועה לא רצונית אך היא שונה מטיקים). בחולים פרקינסונים המטופלים בלבודופא שנים רבות יכולות להתפתח תנועות לא רצוניות (דיסקינזיות ושוב לא טיקים) שהם תוצאה של גורמים שונים ובין השאר ריגוש יתר של הרצפטורים לדופמין.

לא ברור לי למה לתופעה שתארת נתנו לו פק מרץ
בעקרון יש מקום לפנות לנוירולוג.

שלום רחל
חשוב לדעת מה את מקבלת ואיך את לוקחת את התרופות. לעיתים יש אמצעים של זריקות שניתן להזריק בזמן אוף לעיתים שינןי זמני תרוםה או הוספת תרופות אחרות יכול לשפר מעט את המצב. אני מבינה שאת מטופלת אצל נוירולוג ואני ממליצה לך ל תיעץ איתו.

שלום
הפרעות בליעה יכולות להופיע מסיבות רבות. צריך לברר האם הפרעת בליעה קשה יותר של נוזלים או מוצקים. רצוי להיבדק על ידי נוירולוג וגם על ידי רופא א.א.ג.
לאחר מכן צריך חאתר את הסיבה שגורמת להפרעות בליעה ולקבל תדרוך לגבי הכנת מזון שיקל על הבליעה. רופאים משקמים או גריאטרים או נוירוחוגים אמורים לתת מענה או להפנות לקלינאית תקשורת שנותנת תרגול של שרירי הלוע חהקל על הבליעה. לעיתים אם לא נמצא פתרון או שהסיבה לא משתפרת, יש מצבים ש כניסים צינורית לקיבה להמשך האכלה,
 

שלום
התופעה שאת מתארת קרוב לודאי דיסטוניה, זוהי אחת מתופעת הלואי של התרופות הדופמינרגיות.
אני מציעה שתפני לנוירולוג המטפל ויתכן והוא יבצע מעט שינויים בטיפול התרופתי
בהצלחה.