פורום נוירולוגיה, אפילפסיה - יש לך שאלה?

שלום.
התשובה היא לא ברורה עד סוף. האם כוונה שפעילות פרוקסיזמלית כללית אינטראקטלית בזמן אוורור יתר זה פעילות אפילפטיפורמית או לא. באופן עיקרוני בסיכום הבדיקה עמורה להיות תשובה ברורה האם מדובר בפעילות אפילפטיפורמית או לא.
בהצלחה. ד"ר בוקסר מרינה

שלום רב, נטילת ריטלין לאנשים עם אפילפסיה אפשרית.
ידוע שריטלין יכול להוריד סף פרכוס, אך עדיין זה סיכוי נמוך ,ובמידת הצורך אפשר לקחת ריטלין, רק להקפיד על שעות שינה ונטלית טיפול אנטי אפילפטי.
בתודה, ד"ר בוקסר מרינה.

שלום אינה,

מי שאין לו במשפחה אנשים אחרים עם אפילפסיה יש לו סיכוי יותר נמוך לכך שהאפילפסיה שלו גנטית, אולם הדבר אינו בלתי אפשרי כלל. במיוחד שברוב המקרים של נטיה תורשתית לאפילפסיה מדובר בנטיה שאינה מתבטאת בכל הפריטים הנושאים את המטען הגנטי הגורם לאותה נטיה. לגבי בדיקות גנטיות לאפילפסיה - מלבד מעט מצבים יחסית, בהם ישנם גנים ידועים וברורים, לרוב גם אם יודעים שמדובר בנטיה תורשתית לא יודעים אילו גנים בדיוק מעורבים ולכן הסיכוי למצוא בעיה גנטית הגורמת לאפילפסיה בבדיקת סריקה של צ'יפ גנטי הינו נמוך ביותר.

בכל אופן, יתכן שבמרפאת אפילפסיה שלישונית או במרפאה גנטית יוכלו לכוון אותך בצורה מדויקת יותר לאחר שילקחו בחשבון כל פרטי ההיסטוריה הרפואית שלך.

בברכה,

שלום אמיר,

קודם כל, במידה ובדיקת הרמה בדם של התרופה נלקחה בזמן הנכון, כלומר לפני נטילת התרופה בבוקר, מדובר ברמות מאוד גבוהות ועליך לפנות בדחיפות לרופא שינחה אותך כיצד לשנות את המינון על מנת שהרמה תרד.

תרופה זו עלולה בהחלט לגרום לסחרחרת וחסר יציבות ותופעות אלו עלולות להחמיר כאשר הרמה בדם עולה מעל למומלץ. מכיוון שנטיה להתקפים אפילפטיים שמופיעה שנתיים אחרי ניתוח ראש אינה צפויה להעלם עם הזמן, חשוב שתעבוד עם הנוירולוג המטפל בך למציאת תרופה שתתאים לך הן מבחינת יעילות כנגד התקפים והן מבחינת קיום של מינימום תופעות לוואי, אם בכלל. קיימות בשוק יותר מ 15 תרופות המונעות התקפים אפילפטיים ולכן יש סיכוי מצוין שתמצא התרופה שתתאים לך.

בברכה,

שלום ד"ר,
כן, נטלתי את התרופה אחרי בדיקת הדם, והקפדתי לקחת את התרופה בשעות הקבועות.
ב CT לאחר הפרכוס רואים רק את הצלקת הניתוחית, אז כנראה שהיא מהווה את המוקד האפילפטי.
הרופאת משפחה הורידה היום כדור, אז בינתיים נשארתי עם 200 מג.
כמובן שאמשיך לקחת, פשוט הסחרחורות מתסכלות ומונעות חזרה לעבודה
אגב, הייתי מאוד עייף והתעצבתי בטלפון כשההתקף החל . אני ממש כועס על עצמי :(
אמיר.

יוסי שלום,

בריחת שתן תוך כדי שינה בחולי אפילפסיה עלולה להגרם כחלק מהתקף אפילפטי (שאינו חייב להיות תמיד מורגש בצורה אחרת, במיוחד אצל אדם שישן לבדו בחדר) או בשל שינה מאוד עמוקה, הנגרמת כתוצאה מעומס תרופתי. יש לציין שישנה אפשרות שהטיפול התרופתי האנטיאפילפטי יפחית את העומצה של ההתקפים, אך לא יעלים אותם לחלוטין.

לא תמיד קל להבדיל בין שתי אפשרויות אלו. על מנת לנסות להבדיל ניתן לפעמים להשתמש בבדיקת וידאו-EEG כדי להבין את הקף הפעילות האפילפטית מתוך שינה ולראות אם קיימים התקפים מתוך שינה שהחולה אינו מודע להם. במידה ולא נמצאים סימנים של פעילות אפילפטית, הנוירולוג המטפל עשוי להחליט על הפחתה בכמות התרופות על מנת למנוע תופעה של הרטבת לילה משנית לשינה עמוקה מידי.

הדברים שנכתבו מעלה הינם התיחבות כללית לנושא. על מנת לקבל התיחסות פרטנים בנוגע לבנך, מומלץ לפנות לנוירולוג או אפילפטולוג שמטפל בו.

בברכה,

שלום גיורא,

אפילפסיה עלולה בהחלט להתפתח אחרי חבלת ראש ולרוב אינה מופיעה מיד אחרי הפציעה, אלא כעבור חודשים ולפעמים אפילו כעבור מספר שנים.
הפרעה בריח מהסוג שאתה מתארת יכולה להוות ביטוי של התקפים אפילפטיים, אך אחרי חבלה ישנם גם מנגנונים נוספים באמצעותם יכולה להגרם הפרעה בחוש הריח. לכן, ובמיוחד אם האירועים של הפרעה בריח אינם מלווים בתופעות אחרות האופייניות להתקפים אפילפטיים, יש מקום להתאמץ ולהוכיח את קיום האבחנה של אפילפסיה. ניתן לעשות זאת, בפרט אם האירועים של הפרעת ריח מופיעים על בסיס יומי או מספר פעמים בשבוע, ע"י ביצוע של בדיקה הנקראית וידאו-EEG, בה ישנו ניסיון לרשום את הפעילות החשמלית המוחית במהלך האירועים. דרך אחרת לנסות להגיע לאבחנה הינה באמצעות ניסיון טיפולי בתרופה אנטיאפילפטית, כאשר אם בעקבות הטיפול התסמינים נעלמים מסיקים מכך שהתופעה היתה אפילפטית. זה כנראה מה שהציעו לך באמצעות הטיפול בקרבמזפין. תרופה זו הינה תרופה אנטיאפילפטית בשימוש נרחב ואנשים רבים סובלים אותה היטב. אחרים עלולים להתלונן על תחושת סחרחרת, בחילה, חסר יציבות, עייפות, קושי בריכוז. אם לא תיקח טיפול והפרעת הריח הינה אכן ממקור אפילפטי אזי היא עשויה להמשך ואף יכולים להתפתח התקפים חמורים יותר.
מבחינת הטיפול בריטלין - באופן כללי לא כדאי להתחיל 2 תרופות שונות בו זמנית. אתה יכול בהחלט לחזור לפעילות ספורטיבית, אך להמנע משחיה במקומות ללא מציל ומספורט אקסטרים כמו צלילה או סנפלינג.

בברכה,

שלום,

הרעלת דפלפט כתוצאה מנטילת וימפאט דווחה לראשונה ב- 2013. אני ממליצה שתתיעצו על כך עם הנוירולוג המטפל בבנך.

בברכה,

שלום יעלה,

באופן כללי, ברפואה, אנחנו מעדיפים להסתכל על התמונה הכוללת ולא להתפס לבדיקה מסוימת אם כל שאר הממצאים אינם מתאימים. זאת מכיוון שאנחנו יודעים שבכל בדיקה תתכנה טעויות ותוצאות שהן מחוץ לנורמה שנקבעה אך אינן מצביעות בהכרח על בעיה. לכן, לא היתי מתיחסת יותר מידי ברצינות לתוצאת בדיקת ה- EEG, במיוחד אחרי שעברו שנתיים שבהם הכל היה בסדר.

באופן ספציפי יותר על בדיקות EEG. יש להתיחס בזהירות לתוצאות של בדיקות אלו. ראשית, יש לוודא שהבדיקה בוצעה בצורה טכנית מיטבית ושהפיענוח מהימן. לשם כך כדאי להראות דיסק של הבדיקה המקורית לאפילפטולוג כי יכול להסתבר שהפיענוח הראשוני לא היה נכון. שנית, גם אם יש ממצאים שנחשבים בלתי תקינים בבדיקת EEG אחת לא מתחייב מכך שתהיה בעיה כלשהי. ידוע שישנם אנשים עם EEG שהינו בלתי תקין ושהם בריאים לחלוטין.

בברכה,

שלום,
פלג׳יל לא אמור להשפיע על התרופות שציינת, אבל אם את צריכה לקחת לתקופה שעולה על מספר ימים כדאי לבדוק את רמות התרופות בדם בנוכחות האנטיביוטיקה ולודא שהן לא משתנות.

שלום מזני והתנצלותי על התגובה המאוחרת.
התכנות של הקוצב הוגאלי הינו אישי ומותאם לכל חולה, תוך התיחסות לתגובה בהפחתת התקפים ולתופעות הלוואי. בכל אופן, ברוב המקרים מגיעים לעוצמת זרם של 1.5 עד 2 מיליאמפר, רוחב פעימה של 500 הרץ וגם ניתן לשנות את המשך של עבודת הקוצב לעומת המשך בו הקוצב אינהו עובד. בתכנות ההתחלתי הקוצב עובד למשך חצי דקה כל 5 דקות וניתן להעלות בהדרגה את היחס בין משך הזמן שהקוצב עובד למשך הזמן בו הוא אינו עובד.
בברכה,

שלום אדוה,

לא אמורה להיות השפעה למשחה או לאיפור על האפילפסיה או על הטיפול בדפלפט.

אולם, עלולה להיות בעיה עם איפור קבוע, כמו גם עם קעקועים, כאשר אדם צריך לבצע MRI באזור של האיפור או הקעקוע. מכיוון שפעמים רבות חולי אפילפסיה נדרשים לבצע בדיקת MRI, במיוחד אם מדובר באפילפסיה שאינה מאוזנת בצורה טובה, יש לשקול שנית ביצוע איפור קבוע.

בברכה,

שלום חנה,
הפריחה הנגרמת מלמיקטל מופיעה על פי רוב בשבועות הראשונים של השימוש בתרופה, בדרך כלל בצורת נקודות אדומות קטנות יחסית, מגרדת ומפושטת על פני כל הגוף. פעמים רבות הפריחה יכולה להמנע על ידי התחלה מאוד הדרגתית של התרופה, עם עליה במינון על פני מספר חדשים. בכל אופן, אם הפריחה מופיעה חשוב, בהתיעצות עם הרופא המטפל, להפסיק את התרופה במהרה ובמידה והפריחה עדין לא נעלמת ואף מחמירה, לפנות לטיפול דחוף.
למרות כל האמור מעלה, ישנם גם מצבים יוצאי דופן בהם פריחה מופיעה אחריה שימוש ממושך ובצורות אחרות.
בברכה,

שלום,
כל תרופה שלוקחים פעמיים ביום צריך לקחת בהפרש של כ 12 שעות, או לפחות 10 עד 14 שעות בין מנה למנה.
בהחלט ניתן לבדוק רמת למיקטל בדם וניתן לעשות את הבדיקה דרך קופות החולים.

שלום,
בעבר נאמר לי שבדיקה שכזו יקרה , האם הדבר השתנה?

ככל הידוע לי ניתן לבצע את הבדיקה חינם דרך כל קופות החולים.

שלום שרית,

קודם כל, זה מצוין שאת לוקחת חומצה פולית ובהחלט חשוב שתמשיכי לקחת.
לפני כניסה להריון הכי חשוב להיכנס למעקב מסודר עם אפילפטולוג או נוירולוג שבקיא בנושא אפילפסיה והריון. יהיה צורך לשוחח על סוג התרופה ומינונה, בהתחשב בהיסטוריה של האפילפסיה שלך, במצב ההתקפים ויתכן גם בממצאי EEG. כמו כן, הנוירולוג יוכל להסביר לך את כל השיקולים של החלטה על סוג הטיפול ומינונו ואת המעקב שיש לבצע במהלך ההריון, גם מבחינה נוירולוגית וגם מילדותית. המעקב בהריון כולל לעתים בדיקות אולטאסאונד יותר תכופות וכדאי לבצע אותו אצל גינקולוג שבקיא בנושא של אפילפסיה. רמות טופמקס אינן מבוצעת בד"כ וישנן מעבדות ספורות, אם בכלל, בהן ניתן לבצע את הבדיקה. לפני מספר שנים ביצעו את הבדיקה בבית חולים רמב"ם. כדאי לבדוק שם.

בנוגע לעליה במינון הטופמקס - לא מומלץ לעשות זאת, אלא להתיעץ עם נוירולוג קודם.
באשר למה שכתבת על כך שיש סיכוי גבוה יותר להתקף אפילפטי בהריון - זו אמירה שאינה נכונה. התגובה של האפילפסיה להריון משתנה ושונה מאוד מאישה לאישה. לרוב אין שינוי באפילפסיה, במיוחד כאשר מתבצע מעקב נכון ע"י נוירולוג והאישה מקפידה כמומלץ על לקיחת התרופות במינונים שהוא מתאים לה מידי מספר שבועות או חודשים. בחלק מהמקרים יש אפילו הטבה בהתקפים במהלך ההריון ונכון שיש גם חלק מהנשים שהאפילפסיה שלהן מחמירה.

בהצלחה,

שלום רונן,

ראשית, מצטערת מאוד לשמוע על השינוי במצב של אשתך.
לא אוכל, כמובן, להתיחס כאן לפרטי המקרה, אך אוכל לתת מעט מידע כללי על השאלה ששאלת על השפעת התרופות האנטי-אפילפטיות והאפילפסיה על המצב הפסיכיאטרי ועל מה ניתן לעשות במצב זה.

למרות שרוב חולי האפילפסיה בריאים מבחינה נפשית, קיימת שכיחות יתר של מצבים פסיכיאטריים בחולי האפילפסיה. התופעות הפסיכיאטרית יכולות לעתים להגרם באופן ישיר כתוצאה מאותו נזק מוחי שגם גורם לאפילפסיה, אך פעמים רבות לא ניתן להצביע על סיבה ברורה הקשורה למחלת האפילפסיה עצמה. התרופות האנטי-אפילפטיות משפיעות מטבע הדברים על המוח, ע"מ למנוע התקפים אפילפטיים. בשל כך, יתכנו השפעות גם על המצב הנפשי. חלקן של התרופות עשוי דווקא לשפר את המצב הנפשי במצבים פסיכיאטריים מסוימים ולכן אף משמשים בהן במחלות פסיכיאטריות בחולים שאין להם אפילפסיה. אולם, חלקן של התרופות תואר כמסוגל להחמיר מצבים פסיכיאטריים מסוימים ואף לגרום להם באנשים שלא סבלו כלל מהפרעות אלו. מבין התרופות שהזכרת שאישתך נוטלת (טגרטול וקפרא), קפרא ידועה במיוחד כעלולה לגרום להפרעות פסיכיאטריות, החל מעצבנות יתר קלה ועד מצבים קשים של פסיכוזות הדורשות אישפוז.

בשל המוסבר מעלה, יש מקום לשקול במסגרת מרפאתית שינוי תרופתי שיכלול הורדת הקפרא. בנוגע לאמירתך שאישתך אינה מעוניינת לשתף אותך בביקוריה אצל רופאים, יחד עם דאגתך על כך שהיא אינה לגמרי אחראית למעשיה ואינה מודעת עד הסוף למצבה - אני ממליצה שתנסה לפנות לבדך לרופאה הנוירולוגית שלה, תוך אמירה פתוחה על כך שאתה מעוניין למסור לה מידע שאולי היא לא מודעת אליו אבל יכול לעזור לטיפול באישתך ועל כך שאתה פונה ללא ידיעתה של אישתך. בנוסף, אתה יכול להתיעץ לבדך עם פסיכיאטר. להגיע למרפאה פסיכיאטרית, לספר על מצבה של אישתך ולהתיעץ איתו האם יש מקום לבדיקה פסיכיאטרית כפויה, אותה יכול הפסיכיאטר המחוזי לדרוש אחרי פניה של הפסיכיאטר אליו

בברכה,

.