פורום נוירולוגיה, אפילפסיה - יש לך שאלה?

שלום,

מתנצלת על התשובה המאוחרת.

על כל נטילת תרופות אנטי-אפילפטיות יש להתיעץ עם הנוירולוג המטפל.
אין איסור לקחת יחד דפלפט ולמיקטל ואכן חולי אפילפסיה רבים מטופלים בשילוב של שתי תרופות אלו. אולם, במידה ומוסיפים את אחת התרופות על השניה, יש לעשות זאת בצורה מדורגת, תוך שינויים במינון התרופה הראשונה לעתים ותוך מעקב אחרי הרמות של שתי התרופות בדם של המטופל. במקרים בהם התוספת של התרופה השניה אינה נעשת באופן הנכון ישנה שכיחות יתר של פריחות, היכולות להיות קשות במיוחד.

בברכה,

שלום יוסי,

אתה צודק. לא אמורה להיות שום בעיה עם עבודה מאומצת רק בגלל שהיה לך התקף לפני 3 שנים ואתה לוקח דפלפט. בכל אופן, לצערינו חלק מהמעסיקים ואפילו חלק מהרופאים לא מבינים לעומק מה זה אפילפסיה וחוששים לקחת על עצמם אחראיות. לעומת זאת, הרופא התעסוקתי קרוב לודאי לא ימנע ממך את העבודה.

בהצלחה !

שלום שלומית, ESES הוא ממצא ב EEG שפירושו שיש הרבה פעילות אפילפטית בזמן שינה. מלבד המעקב הרגיל של אפילפסיה חשוב במצבים אלו לעקוב אחרי תפקוד המוח באמצעות הערכות נוירופסיכולוגיות בהן בודקים את היכולות הקוגניטיביות השונות, כמו יכולות שפתיות, עיבוד מרחבי, זכרון וכדומה. מבחינה תרופתית - חשוב לתת טיפול במסגרת מעקב במרפאת אפילפסיה וקימים טיפולים נוספים מלבד אלו שהזכרת.

לבסוף, לצורך השלמת המידע, כולל אפילפטולוגים ילדים בצפון, אני מעבירה את פניתך גם לפורום של אפילפסית ילדים.

בהצלחה!

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_אפילפסיה_ילדים' id=link]אפילפסיה ילדים[/a].

שלום רועי,
עצבנות יתר והתפרצויות הינן בהחלט תופעות לואי שמתוארות עם שימוש בקפרא. לפעמים תופעות אלו יותר בולטות בתחילת נטילת התרופה ולאחר מכן משתפרות ולעתים הן נשארות. אם התחושה היא שאין שיפור גם אחרי שהעליה ההתחלתית במינון פסקה, אזי בבחלט סביר להפסיק בהדרגה את נטילת התרופה. בדומה להתחלת הטיפול, שמתבצעת לרוב ע״י התחלה הדרגתית, גם ההורדה כדאי שתהיה הדרגתית ע״מ לא לסכן בריבוי התקפים. במקרה זה היתי מורידה 250 מג של קפרא מהמינון היומי כל שבוע ומנסה ליצור קשר בהקדם האפשרי עם הנוירולוג המטפל.

בברכה,

שלום רונית,

אפילפסיה מוגדרת כמחלה בה ישנה נטית יתר לסבול מהתקפים אפילפטיים. החוזק של נטיה זו עשוי בהחלט להשתנות במהלך החיים, בשל נסיבות פנימיות (כמו למשל, שינוים הורמונליים בתקופות חיים שונות אצל נשים) או חיצוניות (למשל, עבודה מלחיצה ובמשמרות לעומת חיים רגועים ומסודרים יותר, או שימוש באלכהל או סמים שמעלים סיכון להתקפים). קיימות אפילפסיות שמתבטאות רק בגילאים מסוימים (למשל, בין גיל 6 לגיל ההתבגרות) ולאחר מכן נעלמות.

בד"כ מקובל אכן לומר שאם אדם שסבל מהתקפים אפילפטיים הינו חופשי מהתקפים 5 שנים או יותר לאחר הפסקת טיפול תרופתי, אזי מחלתו אינה פעילה והסיכוי לחזרת ההתקפים הינו נמוך ביותר.

מקווה שהתשובה מבהירה בצורה מספיק עיניינית את הנושא.

בברכה,

שלום רונית,

אפילפסיה מוגדרת כמחלה בה ישנה נטית יתר לסבול מהתקפים אפילפטיים. החוזק של נטיה זו עשוי בהחלט להשתנות במהלך החיים, בשל נסיבות פנימיות (כמו למשל, שינוים הורמונליים בתקופות חיים שונות אצל נשים) או חיצוניות (למשל, עבודה מלחיצה ובמשמרות לעומת חיים רגועים ומסודרים יותר, או שימוש באלכהל או סמים שמעלים סיכון להתקפים). קיימות אפילפסיות שמתבטאות רק בגילאים מסוימים (למשל, בין גיל 6 לגיל ההתבגרות) ולאחר מכן נעלמות.

בד"כ מקובל אכן לומר שאם אדם שסבל מהתקפים אפילפטיים הינו חופשי מהתקפים 5 שנים או יותר לאחר הפסקת טיפול תרופתי, אזי מחלתו אינה פעילה והסיכוי לחזרת ההתקפים הינו נמוך ביותר.

מקווה שהתשובה מבהירה בצורה מספיק עיניינית את הנושא.

בברכה,

לום, אבי.
הבנתי שבאבחנה מבדלת היו שני מחלות: אירוע חומי שחךף או התקף אפילפטי פשוט (simple partial seizure) ללא אובדן הכרה. לפעמים קשה להגיע לאבחנה נכונה, לכן ממליצים להמשיך בירור, כולל MRI מוח, EEG לאחר חסך שינה ולוקחת טיפול לדילול דם וגם טיפול אנטי אפילפטי. בעיקרון נוירולו מטפל מחליט על מינון מתאים לפי סיפור ובדיקות עזר, מינון 500 מ"ג קפרא ליום, זה מינון מינימלי, אך לפעמים זה מספיק, מבחינת המשך הטיפול, זה גם שיקול דעת של נוירולוג מטפל ששוקל תמונה קלינית, בדיקות הדמייה ובדיקות EEG.
בהצלחה, ד"ר בוקסר מרינה

שלום רב,
כפי שכתבתי בתגובתי הקודמת, איני יכולה לתת יעוץ ספציפי מעל דפי האינטרנט. אני ממליצה לפנות בשאלות לנוירולוג המטפל, שבידיו כל התמונה הקלינית של החולה, או אם אתם מעוניינים - לפנות לדעה שניה אצל נוירולוג או אפילפטולוג אחר.

בברכה,

שלום מירי,

קודם כל, לא ניתן לתת יעוץ אישי טוב מעל דפי האינטרנט ובטח לא להתיחס ספציפית לשאלה האם הנוירולוג של בנך נתן המלצה נכונה במקרה זה, מכיוון שאיני מודעת לכל פרטי המקרה, באותו האופן בו מודעים במרפאה. אם אתם מעוניינים בדעה שניה, מה שמאוד מומלץ במקרים רבים ובמיוחד כאשר מטילים ספק בהמלצה רפואית מסוימת, כדאי לפנות לבדיקה במרפאה של נוירולוג או אפילפטולוג אחר.

לכן, אוכל להתיחס למקרה רק בדרך כללית יותר:
ככלל, כאשר מטופל יוצא מאיזון תרופתי שהגיע אליו יש מקום קודם כל לבחון מחדש את האבחנה שנתנו לו. לאחר מכן, אם משוכנעים באבחנה, מבצעים שינוי תרופתי, אשר בהחלט מתבצע כמעט תמיד (חוץ מאשר במקרים בהם יש אלרגיה מהתרופה הראשונה או שחושדים שהיא דווקא מחמירה את ההתקפים) בצורה של חפיפה, כלומר ממשיכים עם התרופה הישנה ומתחילים במקביל עם תרופה חדשה. אם התרופה החדשה מביאה לשליטה טובה בהתקפים אזי ניתן לאחר מכן להוריד את הראשונה. בנוגע לבחירה של התרופה השניה - ישנן כיום אופציות רבות בשוק והבחירה נעשית מתוך האפשרויות הקיימות תוך התחשבות בנתוני החולה, כמו מין, מחלות נוספות, מבנה גוף וכך הלאה. מכיוון שלצערינו לא קיימת אפשרות להחליט איזו תרופה או שילוב של תרופות תעזורנה לחולה ספציפי לפני שהוא נוטל אותן, פעמים רבות רופאים שונים יבצעו ניסיונות תרופתיים שונים ולא ניתן לומר שמי מהם טעה בהחלטתו.
מכיוון שההגדרה של אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי היא כישלון של 2 משטרי טיפול להביא לשליטה בהתקפים ובנך ניסה עד מינונים גבוהים בינתיים רק דפלפט, אזי לא ניתן להגדיר את האפילפסיה שלו כעמידה לטיפול תרופתי.

מאחלת המון בהצלחה בטיפול!

שלום מירי,

קודם כל, לא ניתן לתת יעוץ אישי טוב מעל דפי האינטרנט ובטח לא להתיחס ספציפית לשאלה האם הנוירולוג של בנך נתן המלצה נכונה במקרה זה, מכיוון שאיני מודעת לכל פרטי המקרה, באותו האופן בו מודעים במרפאה. אם אתם מעוניינים בדעה שניה, מה שמאוד מומלץ במקרים רבים ובמיוחד כאשר מטילים ספק בהמלצה רפואית מסוימת, כדאי לפנות לבדיקה במרפאה של נוירולוג או אפילפטולוג אחר.

לכן, אוכל להתיחס למקרה רק בדרך כללית יותר:
ככלל, כאשר מטופל יוצא מאיזון תרופתי שהגיע אליו יש מקום קודם כל לבחון מחדש את האבחנה שנתנו לו. לאחר מכן, אם משוכנעים באבחנה, מבצעים שינוי תרופתי, אשר בהחלט מתבצע כמעט תמיד (חוץ מאשר במקרים בהם יש אלרגיה מהתרופה הראשונה או שחושדים שהיא דווקא מחמירה את ההתקפים) בצורה של חפיפה, כלומר ממשיכים עם התרופה הישנה ומתחילים במקביל עם תרופה חדשה. אם התרופה החדשה מביאה לשליטה טובה בהתקפים אזי ניתן לאחר מכן להוריד את הראשונה. בנוגע לבחירה של התרופה השניה - ישנן כיום אופציות רבות בשוק והבחירה נעשית מתוך האפשרויות הקיימות תוך התחשבות בנתוני החולה, כמו מין, מחלות נוספות, מבנה גוף וכך הלאה. מכיוון שלצערינו לא קיימת אפשרות להחליט איזו תרופה או שילוב של תרופות תעזורנה לחולה ספציפי לפני שהוא נוטל אותן, פעמים רבות רופאים שונים יבצעו ניסיונות תרופתיים שונים ולא ניתן לומר שמי מהם טעה בהחלטתו.
מכיוון שההגדרה של אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי היא כישלון של 2 משטרי טיפול להביא לשליטה בהתקפים ובנך ניסה עד מינונים גבוהים בינתיים רק דפלפט, אזי לא ניתן להגדיר את האפילפסיה שלו כעמידה לטיפול תרופתי.

מאחלת המון בהצלחה בטיפול!

שלום שירן,

ההמלצה הרפואית היא חד משמעית להמשיך את הטיפול. התקף בזמן הריון, מעבר להיותו לא נעים ומחזיר אחורה למבחינת רישיון נהיגה ומבחינת הביטחון של העדר התקפים, כרוך גם בסיכון לך ולעובר. לעומת זאת, ככל הידוע היום, על פי מעקב אחרי מאות נשים עם אפילפסיה שנטלו קפרא בהריון, תרופה זו אינה מעלה סיכון למומים בעובר.

יתרה מזאת, לעתים יש צורך לעלות מעט במינון הקפרא במהלך ההריון. הסיבה לכך קשורה לעובדה שהגוף מפרק מהר יותר תרופות במהלך הריון בשל השינוים שחלים בו. לכן, על מנת להשאר עם אותו ריכוז תרופה בדם כמו לפני ההריון יש צורך לפעמים בעליה במינון הנלקח מידי יום. בשל כל זאת, מומלץ לפני הריון לבדוק את ריכוז התרופה בדם (בבוקר, טרם נטילת הכדור של הבוקר) לצורך ידיעה של הרמה עליה יהיה צורך לשמור בהמשך. כרגע קיים מקום אחד בלבד בו ניתן לעשות בדיקה זו בארץ, בבית חולים אסף הרופא. ממליצה שתתיעצי על אופן ביצוע הבדיקה עם הנוירולוג שמטפל בך.

בכל אופן, יש לקחת תוספת של חומצה פולית (שהינה ויטמין חיוני להתפתחות התקינה של העובר) לפחות החל מ- 3 חדשים לפני כניסה להריון ובשל הטיפול התרופתי לאפילפסיה עדיף לקחת באופן קבוע, במינון של 5 מ"ג ליום.

המון בהצלחה!

שלום ענבל,

התאור שלך בהחלט מתאים לאפילפסיה מיוקלוניות של נעורים, או JME. אם אכן זהו המקרה, אזי פעמים רבות ניתן לראות גם תמונה אופיינית בבדיקת ה- EEG.

סוג זה של אפילפסיה הינו מאוד נפוץ. יתכנו בסוג זה של אפילפסיה 3 סוגים של התקפים: מיוקלוניות (אותן קפיצות של גפיים), ניתוקים (חסר תגובה וקליטה של הסביבה במשך מספר שניות) והתקפים טוניים קלוניים כלליים (פרכוס של כל הגוף עם נפילה ואבדן הכרה). לאנשים השונים עם סוג זה של אפילפסיה יתכנו שילובים שונים של 3 סוגי התקפים אלו. למשל, רק מיוקלוניות או 3 הסוגים של ההתקפים או רק מיוקלוניות וניתוקים. כלומר, יתכן שחולה JME אחד יסבול רק מקפיצות של הגפיים במהלך כל המחלה ואילו לאחר יהיו פרכוסים פעם בחצי שנה, ניתוקים ומיוקלוניות פעם בשבוע.
ברוב המוחלט של המקרים הנטיה להתקפים ב- JME נשארת במהלך כל החיים, אך סוג זה של אפילפסיה גם מגיב מצוין לטיפול תרופתי ורוב החולים הינם חופשיים לגמרי מהתקפים תחת טיפול תרופתי. לרוב אין החמרה במהלך החיים.
בנוגע לתורשה - סוג זה של אפילפסיה יכול להיות קשור לנטיה גנטית שרצה במשפחה, אך הדבר אינו תמיד נכון ובהחלט ישנם גם מקרים בודדים במשפחות גדולות.

בברכה,

שלום ,

תסמינים כפי שאת מתארת, של הפרעה בזכרון והפרעות ראיה התקפיות בחולה עם אפילפסיה שעל פי דבריך נשמעת כאפילפסיה שהינה עמידה לטיפול תרופתי (כלומר, שבה התקפים ממשיכים לקרות למרות טיפול תרופתי) הם עינין מסובך ומצריכים יותר משאלה בפורום. כדאי לנסות שוב לדבר עם הרופא המטפל או עם אפילפטולוג יועץ שיבדוק אותם לעומק.
באופן כללי יותר, מבלי להכיר את כל פרטי המקרה, תופעות כאלה יכולות להגרם מעצם העובדה שלאמך יש אפילפסיה שפעילה שנים רבות, מקיום ההתקפים או קיום התקפים נוספים קלים יותר, שאינם גורמים אבדן הכרה או נפילה, אך כן גורמים לתופעות אלו וגם מהתרופות שהיא מקבלת. פעמים רבות קשה להבדיל בין גורמים אלו ויש צורך בבדיקות מורכבות כמו ניטור וידאו-EEG או הערכה מעמיקה של התפקוד הקוגניטיבי ע״י מבחנים נוירופסיכולוגיים. על פי תוצאות הבדיקות ניתן אחר כך להחליט על דרך המשך הטיפול, כמו החלפת תרופות נוגדות אפילפסיה, מתן תרופות אחרות, המלצה על טיפולים שאינם תרופתיים לאפילפסיה, כמו ניתוח או קוצב.
הצלחה!

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_אפילפסיה_ילדים' id=link]אפילפסיה ילדים[/a].

שלום זיו,

סביר שהאירועים שאתה מתאר הם סוג של התקף אפילפטי מוקדי שמקורו מהאונה הטמפורלית של המוח, כלומר הפרעה בפעילות החשמלית המוחית המוגבלת לאזור מסוים. זוהי תופעה די שכיחה אחרי פגיעה מוחית, כמו למשל זו שאתה עברת, האירוע המוחי. המינוח פטיט מל הינו ישן וגם לא מדויק במקרה זה. עדיף שתקרא לאירוע: "התקף אפילפטי המתבטא בהתנתקות לכמה שניות עם צמרמרת".

לחץ או התרגשות יכולים להגביר את הסיכון שהתקף כזה יקרה, אך ברוב המקרים ניתן להגיע למצב בו השליטה בהתקפים הינה מספיק טובה, כך שגם במצבים כאלו, של לחץ, עייפות או התרגשות, שכולנו עוברים, אין התקף. בשלב ראשון אני מציעה לבדוק את ריכוז הלמיקטל בדם בבוקר, טרם נטילת התרופה, ולהתיעץ עם הנוירולוג המטפל שלך אם ניתן לעלות עוד במינון התרופה, דבר העשוי לתת שליטה טובה יותר בהתקפים. אם לא ניתן לעשות זאת, אפשר לנסות תרופות אחרות. לגבי תוספות התזונה - אומגה 3 הוא תוסף טוב, שפעילותו אינה מפריעה לאפילפסיה או לתרופות שאתה נוטל, ככל הידוע. גאבא הינו תוסף מיותר מכיוון שככל הידוע היום הוא כלל אינו מסוגל לחדור למוח. אם אתה נוטל תוספים נוספים, כדאי מאוד שתציין זאת ותפרט את סוגם בפני הרופאים המטפלים בך, גם הנוירולוג וגם הרופאים הפנימאים שמטפלים בנושא הפרעת הקרישה, מכיוון שחלקם עלולים להשפיע על הלמיקטל, הקומדין או הפעילותת שלהם.

בהצלחה!

שכחתי לציין שהתנתקויות היו לי גם לפני אירוע המוחי,אבל לצערי לא לקחו את זה ברצינות
תודה

אני כמובן איני מכירה את כל פרטי המקרה שלך, אך יתכן שהיו אירועים מוחיים קלים יותר שלא באו לידי ביטוי לפני זה שאובחן או שהיתה סיבה אחרת להתקפי ניתוק אפילפטיים כמו צלקת או נזק מילדות או מלידה. כמו כן, יש אפשרות שאותם ניתוקים אינם תופעה אפילפטית. על מנת לאבן בצורה טובה כדאי לפנות לנוירולוג המטפל.

בוקר טוב, מרכיב פעיל של מירנה הוא פרוגסטרון. עדיין רמת למיקטל יכולה לרדת, לא כמו בשימוש גלולה, הרבה פחות, אך רצוי לבדוק רמת למיקטל לפני התחלת שימוש במירנה ולהתאים מינון לאחר מכן מינון למיקטל.
בהצלחה.

שלום אלה,

אם הטופמקס הוא במינון של 150 מ״ג ליום בסה״כ אז הוא לא אמור להשפיע על השפעת הגלולות.
אני כן היתי יותר מודאגת מהאפשרות שהגלולה עלולה להרע את מצב האפילפסיה, במיוחד שהיא גם כך לא מאוזנת.
לגבי האפילפסיה עצמה, אני מאוד ממליצה לפנות לאפילפטולוג המטפל ולנסות יחד להגיע למצב של שליטה טובה יותר בהתקפים. יש היום תרופות חדשות, במקרים מסוימים ניתן לשקול ניתוחים או השתלת קוצב.