פורום נוירולוגיה, אפילפסיה - יש לך שאלה?

שלום יגאל,

לרוב כאשר יש התקפים אפילפטיים ויש ממצא בהדמיה של המוח, ישנו קשר בין הדברים, אך הקשר הוא בכיוון ההפוך מזה שציינת. כלומר, הממצא המוחי הוא בד"כ הגורם להפרעה בפעילות החשמלית המוחית, כלומר להתקף האפילפטי. התקף אפילפטי בודד אינו יכול ליצור ממצאים מוחיים שנראים בהדמיה.

בברכה,

שלום דנאי ולינאור,
קודם כל, אני רוצה לברך אתכן על הבחירה בנושא חשוב זה ובמיוחד בתנתן הסטיגמה שעדיין קיימת למחלה ולכן החשיבות הרבה בחשיפת הנושא בצורה ישירה לקהל כמה שיותר רחב. ניכר משאלותכן שעשיתן עבודה יסודית. בנוגע לתשובות:
1. המנגנונים המדויקים בהם משפיעה החומצה הואלפרוית על התפתחות העובר אינם ידועים. בכל אופן, משערים שלפחות חלק מתופעות אלו קשורות לכך שהחומצה הואלפרואית מעכבת אנזים הנקרא היסטון דהאצטילאז. אנזים זה חשוב לבקרה על ביטוי גנים בכל התאים בגוף. שינוי בביטוים של גנים בזמן תהליך היצירה של העובר עלול לפגוע ביצירה הנכונה של אבריו בטרימסטר הראשון להריון ובשלבים מאוחרים יותר - לפגוע בהתפתחות התקינה של המוח, דבר היכול להשפיע לרעה על התפקוד השכלי של הילד אחרי הוולדו. לאחרונה אף נקשר טיפול בולפוראל במהלך ההריוןלשכיחות יתר של אוטיזם בילדים. בכל אופן, יש לזכור ששעור המומים המולדים בעוברים של נשים שנוטלות חומצה ואלפרואית אינו עולה על 10%, שהירידה הקוגניטיבית בילדים לאמהות שנטלו חומצה ואלפרואית היא בממוצע במספר בודד של נקודות IQ ושהשפעות החומצה הואלפרואית תלויות גם במינון של התרופה. בשל כל זאת, לא ניתנת כלל המלצה גורפת שלא להרות לנשים עם אפילפסיה אשר אינה מגיבה בצורה טובה לתרופות אחרות וחייבות ליטול חומצה ואלפרואית, במיוחד כאשר היא נלקחת במינונים נמוכים.
2. ישנם גורמים שונים להתפתחות של אפילפסיה: בגידולי מוח מסוימים (כמו אוליגודנדרוגליומה וגרורות של מלנומה), שעור החולים המפתחים אפילפסיה עולה על 50%. בחבלות ראש קשות חודרות, כ- 50% יפתחו אפילפסיה. גם ילדים במשפחות בהם ידוע על אפילפסיות גנטיות מסוימות, הנגרמות כתוצאה ממוטציה בגן בודד ועם חדירות גבוהה בסיכון מאד גבוה לחלות במחלה (האחוז המדויק תלוי בהיות המחלה דומיננטית או רצסיבית ובאחוז החדירות).בסיכון מעט יותר נמוך נמצאים אנשים עם חבלות יותר קלות או לא חודרות, אנשים אחרי אירוע מוחי, בעיקר דימומי, אנשים אחרי זיהום מוחי (בעיקר ציסטצרקוזיס - שהיא הסיבה הנפוצה ביותר בעולם להתפתחות של אפילפסיה, והרפס) ובכל מצב של נזק מוחי קורטיקלי או נטיה גנטית יותר חלשה. יחד עם כל זאת, הסיבה למחלה אינה ידועה בכמחצית החולים הלוקים בה כבוגרים.
3. איני בטוחה למה כוונתכם ב"מורכב" יותר. מצד אחד, חולים עם אפילפסיה כללית מגיבים באחוזים גבוהים יותר לטיפול התרופתי (כ- 80%) מאשר חולים עם אפילפסיה מוקדית (60-70%). מצד שני, קיימות פחות תרופות המתאימות לטיפול באפילפסיה כללית מאשר במוקדית. מורכבות הטיפול תלויה לא רק בסוג האפילפסיה ומידת תגובתה לטיפול התרופתי, אלא גם בגורמים אחרים שקשורים לנתונים הבסיסיים של החולה, כמו אלרגיה לחלק מהתרופות, התפתחות של תופעות לוואי, היות החולה בגיל הפוריות, חולים עם הפרעה בתפקוד הכבד או הכליה, חולים עם מחלות אונקולוגיות או שנוטלים תרופות למצבים אחרים ואשר יכולות להתנגש בשימוש בתרופות האנטיאפילפטיות.

מסתבר שכתבתי יותר מידי בתגובה הקודמת ושיש הגבלה. אז נותרה עוד שאלה אחת:
4. לא ניתן לדבר על תרופות שהן היעילות ביותר. יעילות התרופות האנטיאפילפטיות משתנה מסוג אפילפסיה אחד למשנהו ומחולה לחולה. מעטים המקרים בהם ידוע הקשר בין מנגנון הפעולה של התרופה לבין ההשפעה שלה. זה קורה באטוסוקסימיד (זרונטין), אשר ידוע שמעכב תעלות סידן מסוג T. תרופה זו משמשת לטיפול בהתקפים מסוג אבסנס, אשר ידוע שנגרמים כתוצאה מהגברה של הפעילות של אותן תעלות סידן מסוג T בתלמוס. כמו כן, ידוע שלמוטריג'ין וככל הנראה עוד תרופות שמעכבות תעלות נתרן יכולות להחמיר את המצב של חולי אפילפסיה מסוג דראבט, שהינה אפילפסיה הנגרמת כתוצאה ממוטציה בתעלת נתרן, אשר מבוטאת בעיקר בנוירונים מעכבים. אזי עיכוב חזק עוד יותר של הנוירונים המעכבים מחמיר את המצב.

מאחלת לכן המון הצלחה בבגרות ומקווה שהלימודים בתיכון איפשרו טעימה מספיקה בנושא הרפואה ושתחשבו על מקצוע מרתק זה בהמשך.

בברכה,

מעריכות שהקדשת לנו מזמנך היקר,עזרת לנו מאוד.

בוקר טוב.
Keppra עוברת בהנקה. זה נכון שאין מספיק מידע לגבי השפעה לעובר, כיוון שהתרופה די חדשה. לגבי השפעה לעובר אצל חיות בזמן ניסוים היה מידע שקפרא יכולה לגרום לישנוניות יתר והפרעה באכילה.

בוקר טוב.
כן, יכול להיות שחולה אפילפסיה יחטוף התקף נוסף אחרי מספר שנים. זה תלוי מסוג התקפים וטיפול. צריך להתעייץ עם נוירולוג מטפל לגבי צורך בטיפול אנטי אפילפטי, האם הוא מטופל תרופתית, ייתכן שצריך לשנות את המינון או לשקול טיפול אחר.

תודה.

מה הסיבה לשקול שינוי טיפול שמוכיח את עצמו במשך לפחות 4 שנים ללא התקפים?
תודה רבה!

האם השאלה איננה ברורה?

שלום אהרון,
אני חושבת שמהשאלה הראשונית הובן שאכן אירע התקף אחרי 4 שנים שקטות. כעת ברור יותר שהכוונה היתה לשאול אם יש חשש שיהיה התקף אחרי איזון טוב של 4 שנים. ברור שבמקרה כזה אין צורך בשינוי תרופתי וצריך רק להקפיד על המשך נטילת התרופה באופן סדיר ובהפרשי זמן קבועים גם כאשר טסים לאזורי זמן אחרים. בנוגע לשאלתכם המקורית - הסיכון להתקפים נוספים יורד ככל שעובר הזמן מבלי שיש התקפים ותקופה של 4 שנים הינה בהחלט זמן ארוך מספיק ומכובד. הסיכון להתקף אינו אפס אך לדעתי הוא מספיק נמוך ע״מ שאפשר יהיה לחיות את החיים באופן רגיל ולא להמנע מדבר, כל עוד ממשיכים בטיפול.
נסיעה טובה ובהצלחה!

בוקר טוב. כן, מגייסים חולי אפילפסיה לצבא. פרופים הינו תלוי בתדירות התקפים, טיפול אנטי אפילפטי ותקופות שחולה חופשי מהתקפים.

בוקר טוב.
העדר פרכוסים שנה עדיין לא אומר שבן אדם יהיה חופשי מהתקפים. לפי סיפרות רפואית ונסיון,העדר פרכוסים במשך שנה מוריד סיכוי להתקף נוסף בצורה משמעותית, לכן הוחלט ששנה ראשונה היא סכנה חמורה לגבי נהיגה.
לגבי פרכוס ראשון בחיים, זה תמיד שאלה עד כמה מטופל חייב טיפול תרופתי, החלטה הכוללת הרבה דברים, כולל גיל, סיבה להתקפים אפילפטיים, בדיקות עזר, במידה ונוירולוג מטפל החליט לא להתחיל טיפול אנטי אפילפטי אחרי התקף ראשון, התף שני דורש התייחסות אחרת,ובד"כ מטופל זקוק לטיפול אנטי אפילפטי.
תודה.

תודה על התשובה המהירה והברורה. בכל זאת אבקש התייחסות לסכנה שעלולה להיות קטלנית בנהיגה אחרי שנה בלי פרכוסים, לאור העובדה, שלפי דבריך, יכולים להתחדש גם אחרי שנה זאת, למרות המשך הטיפול.
תודה רבה!

קוסטה, שלום.
1. לגבי חיסון נגד שפעת, אין מניעה מהחיסון אצל אנשים הסובלים מאפילפסיה. חיסון לא יכול להחמיר התקפים ואין לי סיבוכים נוספים הקשורים לאפילפסיה.
2. לגבי אוספולוט, מנגנון פעולה, הוא inhibitor of the enzyme carbonic anhydrase, דומה למנגנון פעולה של טופמקס, זה נכון. מבחינת ת"ל של עיקצוצים, זה תופעה ידועה, דומה לת"ל של טופמקס. לבגי הפרעות קוגניטיביות, כמו חוסר שליפת מילים או הפרעות דימיון, זה לא ידוע ולא פורסם, עיקרונית, לאוספולוט אין ת"ל קוגניטיביות.

גלי, בוקר טוב. אין לך מניעה מחיסון נגד שפעת. את יכולה.

בוקר טוב.
פסיקולציה לא נחשבת כהתקף אפילפטי, לכן, בהחלט, לא גורמת למשרד הרישוי להתליית הרישון כמו בהתקף אפילפטי.

שלום אנדרי,

בהחלט לא, פסיקולציות אינן התקף אפילפטי. פסיקולציות הן תזוזה בלתי רצונית של סיבי שריר שנראית כמו מעין תנועה קלה מתחת לעור. הן נובעות לרוב מהפרעות במערכת העצבים ההקפית, של סיבי עצב שיוצאים מחוט השדרה ועוברים בתוך הגפיים. לעומת זאת, התקפים אפילפטיים נובעים מהפרעה בפעילות החשמלית של תאי עצב שנמצאים בקליפת המוח.

לתרופות אנטי אפילפטיות ישנם תופעות לוואי זה ידוע. גם לחולה אפילפסיה יכולים להיות ת" ל של תרופות אנטי אפילפטיות לטווח קצר, לטווח ארוך, תופעות שונות. רוב ת"ל עוברות עם הורדת המינון או הפסקת הטיפול. אם מישהו אובן בטעות ולא זקוק לטיפול אנטי אפילפטי צריך להפסיק את הטיפוללפי המלצות רופא.
תודה.

תודה רבה על התגובה המהירה והברורה.
אני מבקש הבהרה אחת. איך אפשר לדעת אם העדר פירכוסים במשך זמן ארוך (שנים) אחרי התחלת הטיפול התרופתי הוא בזכות התרופה (ואז מסוכן להפסיקה) או בגלל שמראש האדם לא סבל מאפילפסיה?

בהנחה, שאבחנת אפילפסיה היתה מבוססת על סמך תמונה קלינית ובדיקות עזר, סביר להניח שהעדר התקפים הוא בזכות הטיפול אנטי אפילפטי.

על התשובות המלומדות.

ניסיון

שלום מרק,

אתה מעלה עיניין מאד חשוב, של הקושי הקיים בטיפול באפילפסיה אצל מבוגרים. מכיוון שמבוגרים לרוב רגישים יותר מאנשים צעירים יותר לתופעות לוואי של תרופות, לעתים מספיקים להם מינונים נמוכים יותר של תרופות ובכל אופן מומלץ שהתחלת הטיפול תהיה מאד הדרגתית ומתונה. כמו כן, ישנן תרופות, בעיקר למיקטל וגבאפנטין, שהוכחו כנסבלות טוב יותר מתרופות אחרות ע"י האוכלוסיה המבוגרת. בכל מקרה, כמובן שאין מקום לטיפול שגורם למצבו הכללי של המטופל להיות גרוע יותר מאשר לפני הטיפול.

לגבי השאלה שלך על ההבדל בין דפלפט לקפרא - קיים מספר רב של תרופות אנטי-אפילפטיות הנבדלות אחת מהשניה בעיקר בפרופיל תופעות הלוואי שלהן.

שלום כנרת,
אם אביך היה חופשי מהתקפים זמן כה רב, הסיכון שיהיה כעת התקף אם ימשיך הוא מאד-מאד קטן. בכל אופן, אם הוא נוטל טיפול תרופתי חשוב שימשיך בנטלתו מבלי ליצור פערים של שעות רבות למרות הבדלי הזמן בינינו לבין תאילנד
נסיעה טובה!

שלום,

קודם כל אני חייבת להתחיל בלכתוב לך שתופעות לוואי של תרופות הן דבר מאד אישי ושעם אותה תרופה בדיוק ובאותו המינון אנשים שונים ירגישו שונה מאד. כמו כן, בטיפול באפילפסיה יש תמיד לשקול ולהגיע לאיזון הנכון בין שליטה טובה ככל האפשר בהתקפים האפילפטיים לבין המינימום האפשרי של תופעות לוואי מהטיפול.

בנוגע לדפלפט, או דפלפט כרונו, זוהי תרופה שבד"כ נסבלת בהחלט היטב. לעתים גורמת להשמנת יתר, אך ברוב המקרים הדבר קורה ע"י הגברה של התאבון כך שתזונה נכונה יכולה למנוע תופעה זו. יש גם מטופלים שמדווחים על הגברה מסוימת בנשירת שער. מבחינת היכולת השכלית ושל ריכוז, ברוב המקרים אין כלל ירידה, אך יש מטופלים שמדווחים על הפרעה מסוימת. דפלפט יכולה גם להשפיע לרעה על יצירת תאי דם ובעיקר טסיות ועל הפעילות של הכבד ולכן יש צורך במעקב של בדיקות דם, אך תופעות אלו הן ברוב המוחלט של המקרים הפיכים אם מפסיקים את הטיפול. דפלפט אינה משפיעה לרעה מבחינה נפשית ואף יש לה השפעה של איזון מצב-הרוח. מבחינת פוריות הגבר, בחלק מהמקרים יש פגיעה מסוימת בתנועתיות ואיכות הזרע שהן גם תופעות הפיכות. כמובן שניתן לבדוק זאת ע"י בדיקת זרע.
בנוגע לתופעות לטווח ארוך - הדבר המשמעותי שרואים למעשה במטופלים בכמעט כל התרופות נגד אפילפסיה הוא ירידה בצפיפות העצם ולכן מומלץ שכל מי שמקבל טיפול תרופתי יותר מ- 5 שנים יעבור בדיקה של צפיפות עצם ובמידת הצורך טיפול בויטמין D ובסידן.
בברכה

האם "דפלפט" גורם ל-PCO שחלות פוליציסטיות ולשיעור יתר בגוף?

אכן נמצא קשר בין שימוש בדפלפט לבין שחלות פוליציסטיות ותשעורת יתר. אולם, לא ניתן לומר באופן גורף שדפלפט גורם לתופעות אילו ובנוסף, לא כל הנשים שנוטלות דפלפט מפתחות אותן.

שלום , שמי יניב , לאחרונה החלטתי לבדוק מדוע אני מתעלף ומאבד הכרה נושך לשון , בריחת יציאות ובלה בלה בלה בלה ..... מסתבר שאני חולה אפילפסיה מהסוג הקשה כנראה זה הוחלט משום כמות ההתקפים .
כאשר הייתי מתעלף הייתי קם מתנקה שוטף פנים ולמחרת הולך לעבודה וחיי את חיי , מאז הובחנתי כחולה אפילפסיה חיי הפכו גהינום תרתי משמע , לקחו לי את הרישיון , נאלצתי להתפטר מהעבודה שפרנסה אותי בכבוד , החליפו לי עד כה 5 סוגי תרופות כגון דיפלפט כרונו 1000 מ"ג יומי , מסתבר שזה לתווך הארוך גורם לנשירת שיער , להשמנה ( בעוד כל חיי אני מנסה לשמור על גזרה תקינה ) , ועוד הוחלט שאני נכה בעוד אני אישית מרגיש שאני בריא לחלוטין עד לכל ה"חרה " הזה , אין לי מושג איך אני מתנהל בהמשך .
מה שבטוח שלאחרונה הפסקתי לקחת את הכדורים ללא התייעצות רופא מסתבר שאני מרגיש היטב בלי סחרחורת שליווי אותי בזמן לקיחת תרופות .

מה ההשלכות של הפסקת תרופות חולה אפילפסיה משהו קלוני .

שלום.אני בת 18 וחודש ומאובחנת כחולת אפילפסיה כבר 4 שנים כמעט.עד עכשיו הייתי במרפאת ילדים מטופלת תחת דפלפט בידיעה שזה לא טוב לאישה אבל בכל זאת החלטנו בייעוץ שזה בסדר וכשאגיע להריון וזה יצמידו לי מעקב ולאט לאט אבל עכשיו כיוון שאני בת 18 והחלפתי נירולוג ילדים לנוירולוג מבוגרים אמרו לי שיכול להיות שאצטרך להחליף תרופה כי זה פוגע בפוריות ובביציות..עכשיו זה הדאיג אותיי כי אני יותר מבינה .אז רציתי לדעת אם יוכלו לפרט לי מה ההשלכות של הדפלפט והאם אצטרך להחליף כדורים עד שהתאזנתי ואין לי התקפים כבר שנתיים וזה מפחיד אוצי שוב לחזור לימיפ המפחידיפ האלו ולהרגיש תמחלה האכזרית הזאת שוב...

שלום רב,

כעיקרון זה נכון שדפלפט פחות מומלץ בזמן הריון מתרופות אנטיאפילפטיות אחרות כי באופן כללי הסיכון שלו לגרום למומים בעוברגבוה יותר מאשר של תרופות אנטיאפילפטיות אחרות. כמו כן, תוארו מקרים של אוטיזם בילדים שנטלו דפלפט בהריון ותוארה ירידה קלה ברמת המשכל של ילדים בגיל 3 ו- 6.
יחד עם זאת, יש לשקול בצורה דקדקנית ושקולה את כל היתרונות והחסרונות של טיפולים אנטיאפילפטיים שונים באדם מסוים, כולל הסיכון להתקפים, על בסיס הקושי בשליטה בהתקפים בעבר, סוג האפילפסיה, EEG וכך הלאה. צריך גם לזכור שהסיכון של דפלפט לגרום למומים תלוי במינון שלו ואם המינון אינו גבוה הסיכון פחות וגם במינונים גבוהים של דפלפט עדיין הסיכוים ללילדת תינוק בריא הרבה יותר גבוהים מאשר לידת תינוק בעל מום. מדובר בעליה בשכיחות מומים מ- 2% שיש לכל אישה לעד כ- 10% וברוב המקרים אלו מומים שניתן לזהות בסקירות מוקדמים באולטרא-סאונד. בהחלט ישנן נשים רבות שיולדות תינוקות בריאים וחכמים תחת דפלפט.
מקווה שעניתי חלקית על שאלתך, אך חשוב מאוד שתתיעצי באופן פרטני בנתונים שלך עם הנוירולוג - אפילפטולוג שעוקב אחריך.

בהצלחה,

ישנם אנשים עם מידה שונה של רגישות לתרופות באופן כללי ולתרופות אנטי=אפילפטיות בפרט. מלאכת ההתאמה של טיפול יכולה להיות עדינה וממושכת ודורשת סבלנות ועבודה משותפת עם הרופא המטפל, תוך הבנה שחלק מהתופעות מוקלות אחרי זמן מסוים ושלא קיימות תרופות שנטולות לחלוטין תופעות לוואי.
בהצלחה!

מה זאת אומרת שחלק מהתופעות מוקלות אחרי זמן מסוים?

היו לי כאלה תופעות לוואי קשות ביותר ובלתי נסבלות מהתרופות לאפילפסיה!!!!

כשלקחתי "למיקטל" 25 מ"ג הופיעו לי כאבי ראש חזקים שלא נסבלים - אז הפסקתי לאחר 4 ימים.
לאחר מכן לקחתי "טופריאמאט" 25 מ"ג והופיעו לי עיקצוצים חזקים בידיים והזיות בשינה ושיתוק שינה - אז הפסקתי לאחר 4 ימים.
כשלקחתי טגרטול- הופיעו לי סחרחורות וכאבי ראש קשים והזיות בלילה.
נמנום, כאבי ראש ומיגרנות, הזיות בלילה.

מדוע היו לי כאלה תופעות לוואי קשות ביותר ובלתי נסבלות מהתרופות הללו?

אני פוחדת שאני אשאר בסוף בלי טיפול תרופתי לאפילפסיה!!!

שלום אנה,

התסכול שלך ברור לחלוטין בהתחשב בניסיון שצברת עד עתה עם התרופות, אבל לשמחתינו קיימות עוד תרופות שטרם ניסית. כמו כן, לפעמים ניסיון מחודש עם תרופה שכבר ניסית והפעם בקצב עליה הרבה יותר איטי, ע"מ לאפשר למערכות הגוף "להתרגל" בהדרגה לחומר החדש, עשוי להיות הרבה יותר מוצלח. טיפול זמני בתסמינים של הטיפול התרופתי עשוי גם להועיל, כמו למשל תרופות נגד כאבים לטיפול בכאבי הראש ואף לימוד של הרפיות שיכולות לעזור להוריד את העוצמה הנחוית של כל תסמין.

בברכה,