פורום נוירולוגיה, אפילפסיה - יש לך שאלה?

שלום מזי,

תופעות לוואי של תרופות הינן מאוד אישיות ומשתנות מחולה לחולה. למשל, ידוע שעליה במשקל הינה תופעת לוואי של דפלפט. אולם, ישנם בהחלט חולים רבים שלא עולים כלל במשקל כאשר משתמשים בתרופה, אחרים שיורדים במשקל מכיוון שאצלם באות לידי ביטוי יותר תופעות לוואי אחרות, של בחילות, למשל, אחרים שעולים במשקל מעט מאוד ולומדים מהר לשלוט בסוג המזון כך שהמשקל לא ישתנה ואילו אחרים עולים במשקל הרבה מאוד.לכן, הדרך הטובה ביותר להחליט אם כן או לא לנסות תרופה חדשה או להפסיק תרופה שיתכן וגורמת תופעות לוואי הינה לדון עם הנוירולוג המטפל על התופעות האפשריות של התרופה החדשה והיעילות שלה לסוג האפילפסיה הספציפי לעומת היעילות והתופעות הבלתי רצויות של התרופה הישנה, לאור הבעיות הרפואיות והמצב האישי והתעסוקתי שברקע, ולהחליט ביחד אם כן או לא לבצע את השינוי.

תופעות הלוואי של פיקומפה אשר דווחו הן לרוב דומות ביותר לתופעות כלליות של כמעט כל התרופות האנטיאפילפטיות וכוללות: עייפות, סחרחרת, בחילה, חסר יציבות, עצבנות יתר, חסר תאבון, עודף תאבון... כמו כן, יש לזכור שמדובר בתרופה חדשה ולכן יתכנו תופעות אחרות שעדיין לא דווחו ויצאו לאור כאשר השימוש בתרופה יתרבה.

בהצלחה,

שלום אמיר,
למיקטל הינה דוקא אחת התרופות נוגדות הפרכוסים עם תופעות הלוואי הקוגניטיביות המעטות ביותר. למעשה נדיר מאוד שאנשים יתלוננו על תופעות כאלו תחת טיפול בלמיקטל ויש אף המדווחים על תחושת שיפור ביכולות הקוגניטיביות כאשר נוטלים תרופה זו. כמובן שבכל אופן כל תופעה שעלולה להגרם הינה הפיכה, כלומר חולפת אחרי הפסקת השימוש בתרופה.
לדעתי אתה יכול להיות שקט בנוגע לטיפול שקיבלת.
בברכה,

רציתי לציין שנוטל כשבוע(מינון נמוך) והתופעות הבולטות הן כאבי ראש ועייפות גדולה..

בדכ יש להתחיל למיקטל במינון של 25 מג ליום בלבד ואז עולים בהדרגה כל שבוע-שבועיים עד הגעה למינון טיפולי שהוא לפחות 100 מג פעמיים ביום. לפעמים יכולים להרגיש תופעות כמו אלו שתיארת אם מתחילים ממינון גבוה מידי או עולים מהר מידי. כמו כן, יכולות להיות תופעות בתחילת הטיפול או בזמן עליה במינון שחולפות אחרי מספר ימים. בכל מקרה, ממלץ להתיעץ עם הנוירולוג המטפל.
בברכה,

שלום דנית,
למיקטל הינה תרופה שבהחלט יכולה להתאים לסוג ההתקפים שאת מתארת. היא גם תרופה שלרוב נסבלת היטב ולא מרגישים איתה תופעות לוואי כלל. יחד עם זאת, השפעתן של תרופות הן מבחינת מניעת התקפים והן מבחינת תופעות הלוואי הינה עיניין אישי, המשתנה מחולה לחולה. כך שיש לעקוב אחרי קיום התקפים, אאורות ותופעות לוואי ולהתיעץ על המשך הטיפול עם הנוירולוג המטפל.

בוקר טוב.
במידה ומדובר בפרכוס קליני אחת ומספר אירועים שהוגדרו כאאורה( גם פרכוס, רק הוגדר כ התקף פוקלי פשוט) יש להתחיל טיפול אנטי אנטיאפילטי כדי למנוע התקפים נוספים. לגבי כדורים, אני ממליצה לקבוע תור לנוירולוג- אפילפטילוג כדי לבחור כדור הכי מתאים לו , גם מבחינת יעילות, גם מבחינת ת"ל.
בהצלחה, ד"ר בוקסר מרינה

שלום דניאלה,

זיהום מוחי על-ידי וירוס ההרפס או מזהמים אחרים יכול לגרום להתקפים אפילפטיים בשני מנגנונים ושלבים שונים: 1. בזמן הזיהום עצמו בשל הדלקת ברקמת המוח; 2. לאחר שהזיהום חלף, בשל הצלקת שנותרת במקום.
ההתקפים שקורים בזמן הזיהום חולפים אחרי שהזיהום חולף ולכן זמן מסוים (מספר שבועות עד 3 חדשים) אחרי תחילת הזיהום ניתן להפסיק את הטיפול נוגד הפרכוסים בהדרגה ובהתאם לבדיקות כמו eeg והדמיות. ההתקפים שמקורם בצלקת יכולים להופיע זמן קצר אחרי הזיהום, כמו חודשיים-3 או אחרי זמן ארוך יותר, כמו חצי שנה, שנה ואף 5 שנים אחרי הזיהום. התקפים מאוחרים אלו שנגרמים מהצלקת אינם חולפים ומצריכים טיפול נוגד פרכוסים קבוע.
בברכה,

שלום לימור,
קודם כל חשוב שתגיעי לרופא המשפחה או לנוירולוג, לספר על כאבי הראש ולהבדק בבדיקה רפואית ואולי גם בבדיקות דם או צילומים לבירור הסיבה לכאבי הראש. מכיון שהכאב הופיע בסמוך לתחילת נטילת הטגרטול עולה האפשרות שיש קשר בין השניים, אך קשר כזה אינו הכרחי. יתכן בהחלט שבמקרה כאב הראש הופיע יחד עם תחילת הטגרטול, במיוחד שכאב ראש אינו תופעת לוואי נפוצה של התרופה.
בנוגע להתחלה המהירה של טגרטול - היא עלולה לגרום לעתים סחרחרת, בחילות, אך בחלק מהמקרים זה נסבל בצורה טובה.

שלום, נעמה.
יש מצבים שלאחר התקף אחד ויחיד אפשר להגיד שמדובר באפילפסיה, לפי בדיקות נוספות, למשל EEG. אך בהחלט לא כל התקף אפילפטי ראשון הוא מחלת אפילפסיה, לכן לפי היסטוריה ובדיקות נוספות ונירולוג מחליט האם מדובר במחלת אפילפסיה או לא וצורך בטיפול אנטי אפילפטי.

שלום יואל,
מכיוון שבנך כבר מקבל טיפול, חשוב לקבוע תור בהקדם לנוירולוג. אולי תופתע לגלות שמדובר ברופא טוב! הנוירולוג יוכל לבצע מעקב אחרי הטיפול, כולל בדיקות דם והמלצות על שינוים במינון על פי צורך. במקביל ניתן לקבוע תור לאפילפטולוג (נוירולוג המתמקד באפילפסיה) אליו תגיעו אחכ לשאלות יותר ספציפיות. לחילופין, יש אפילפטולוגים שמקבלים באופן פרטי מהר יותר. לגבי בדיקות הדם - מדובר בסממנים של נזק שרירי מסוים שרואים אחרי פרכוס אך צריך לעקוב עם רופא המשפחה

שלום שני,
קפרא אינה ידועה כגורמת לרוב הפרעות בתפקוד מערכות הגוף, כמו כליות, כבד או יצור הדם. יחד עם זאת, כל אדם שנוטל תרופות באופן קבוע כדי שיבצע בדיקות כלליות לפחות פעם בשנה.
בנוגע לתופעות הלוואי של קפרא - רובן היו אמורות להופיע כבר ולכן אחרי 3 חדשים ניתן להרגיש ביטחון בתרופה, נדיר לראות תופעות חדשות אחרי תקופה זו, אם כי הדבר אפשרי, בעיקר במוגע לתופעות הרגשיות והנפשיות.

שלום חגית,
קפרא אינה מפחיתה מיעילותן של גלולות למניעת הריון.

שלום שרית,
התופעות שאת מתארת יכולות להיות קשורות לטיפול בטרילפטין, אך גם יכולות להגרם מסיבות אחרות. ההחלטה בנוגע לטיפול התרופתי באפילפסיה וגם בהפרעת קשב הינה מלאכה מורכבת בה יש להתחשב בגורמים מגוונים של המחלות ושל החולה ולכן לא ניתן להמליץ על טיפול כזה מעל דפי האינטרנט, אלא יש להתיעץ במסגרת מרפאתית עם נוירולוג שיתן את דעתו לכל המורכבות.

שלום חנוכי,
אופי האירועים שיש לך וגם העובדה שטיפול אנטיאפילפטי בטגרטול מעלים אותם מצביעים בהחלט על כך שאכן מדובר בהתקפים אפילפטיים. זאת גם בנוכחות EEG ו- CT תקינים. יחד עם זאת, ניתן על פי החלטת הנוירולוג המטפל לבצע עוד בדיקות: הבדיקה שמוכיחה באופן חד משמעי בכמעט כל המקרים שאירועים מסוימים הם אפילפטיים היא בדיקה הנקראת וידאו-EEG, בה אתה מחובר באופן רציף לאלקטרודות מספר ימים, מפסיקים את הטיפול בטגרטול ומקליטים מה שקורה מבחינה חשמלית במוח בזמן האירוע. פעילות אפילפטית מוכיחה שאירוע זה אכן הינו התקף אפילפטי. בדיקה נוספת שמבצעים פעמים רבות היא בדיקת MRI, המבוצעת בפרוטוקול מיוחד לחולי אפילפסיה. בדיקה זו אינה מוכיחה שהאירועים שלך אפילפטיים, אך באמצעותה ניתן לראות הפרעות עדינות במבנה המוח שאינן נראות ב- CT ויכולות להיות אחראיות להופעת האפילפסיה.

בהצלחה!

כמי ששלחו אותו גם ל - CT וגם ל-EEG בערנות ובשינה והבדיקות שלו היו תקינות כלומר הממצאים בבדיקות הראו שאין לי אפילפסיה.

את ההתקפים ייחסו ל- להתקפי חרדה שאני סובל מהם.

לאחר תקופה לא קצרה החלטתי לעשות מעשה ולבדוק מה בדיוק יש לי, וכפי שכתבה ד"ר אקשטיין למעלה, דרשתי שישלחו אותי לוידאו EEG ןל-MRI

הממצאים היו חד משמעיים - יש לי מוקד מסוים במוח שהמבנה שלו לא תקין ובנוסף יש לי ללא ספק אפילפסיה!!!!

אפילו מס' התקפים ליום שאת חלקם אפילו לא הרגשתי.

אני מדגיש לדרוש את הבדיקות כי רופאים לא ממהרים לשלוח וכך גם קופ"ח לאשר....

אני מאחל לך בהצלחה....

שלום מאזי,
מצטערת על התגובה המאוחרת.
חולה עם קוצב וגאלי יכול לעבור MRI ראש רק במכשיר מסוג מיוחד, שעוצמתו 1.5 טסלה בלבד והוא מצויד בסליל מיוחד שמפחית את הסיכון לחימום האלקטרודה של הקוצב. ככל הידוע לי, מכשיר כזה קיים היום רק במרכז רפואי סוראסקי (איכילוב) בתל אביב. כמו כן, חשוב שפעולת הקוצב תופסק לפני הכניסה למכשיר ה MRI ותותחל מחדש מיד אחרי היציאה מהמכשיר.
בהצלחה!

שלום ליאור,
מצטערת על התשובה המאוחרת.
בכל אופן, לא ניתן לתת לך תשובות מעל דפי האינטרנט. את צריכה להגיע לרופא שיבין בדיוק מה שקרה, ישלח אותך לבדיקות ויחליט. באופן כללי, יש אפשרות שהיה לך התקף אפילפטי, אך בהחלט יש גם אפשרויות אחרות כמו התעלפות או תגובת חרדה.

בוקר טוב, אין בעיה נוספת, אתה צריך להקפיד על נטילת כדורם שלך ולמנוע חסך שינה בנסיעה.
נסיעה טובה.

שלום רות,

לגבי הטיפול הספציפי בבנך את צריכה להתיעץ עם הנוירולוג שמטפל בו כי כל אדם שונה ולכן אפילו תופעות הלוואי של תרופה עלולות להופיע יותר אצל אנשים מסוימים ופחות אצל אחרים. באופן יותר כללי לגבי השאלות ששאלת:
1. בנוגע לטיפול בקפרא - בהחלט אפשר לתת תרופה זו כתרופה יחידה. אחת מתופעות הלוואי היותר נפוצות של קפרא היא עצבנות יתר, אותה ניתן לראות בכמה עשרות אחוזים של החולים. בכל אופן, הופעת העצבנות תלויה גם בנטיות הקודמות של החולה וכל התופעות הינן הפיכות כאשר מפסיקים את הטיפול, ולכן מומלץ מאוד לנסות אותו. בקשר למינון - המינון הנמוך ביותר המומלץ הינו 1000 מ"ג ביום ואנשים רבים, בעיקר כאלו עם JME, מסתפקים במינון זה ולכן לרוב ניתן להתחיל במינון זה ולעקוב אחר ההתקפים ואז לעלות על פי הצורך במינון. פעמים רבות רואים שינוי בהתקפים גם במינונים נמוכים יותר, כאשר השינוי נראה במהרה כי הוא תלוי במינון ולא בהשפעה מצטברת כלשהי של התרופה.
2. בנוגע ל- MRI והקשר שלו לאבחנה של אפילפסיה - כיום הבסיס של אבחנת האפילפסיה היא הסיפור הקליני, כאשר בדיקות עזר כמו EEG ו- MRI מסייעות ותומכות באבחנה. EEG בודק את הפעילות החשמלית המוחית, אשר פעמים רבות אינה תקינה גם שלא בזמן התקף באנשים עם אפילפסיה. MRI מראה את המבנה של המוח ויכול לכן לאתר סיבות לאפילפסיה כמו למשל צלקות קטנות, כלי דם בלתי תקינים, מבנה לא תקין של קליפת המוח. כאשר הבדיקה מתבצעת בפרוטוקול אפילפסיה, עולה הסיכוי למצוא הפרעות או נזקים מאוד קטנים ועדינים במבנה המוח. באנשים עם JME לרוב ה- MRI תקין, גם בפרוטוקול אפילפסיה, אך מכיוון שהאבחנה של האפילפסיה מתבססת בעיקר על הסיפור הקליני ולא על בדיקה אוביאקטיבית מסוימת, תמיד יש לבדוק ולשלול לעומק אפשרות של אפילפסיה מסוגים שונים מאלו שחשבנו עליהם, בין השאר באמצעות MRI טוב.

בהצלחה,