פורום נוירולוגיה, אפילפסיה - יש לך שאלה?

שלום ג'ניה,
תודה על התיאור המפורט.
על פי מה שאת כותבת, אכן נראה שיש לך אפילפסיה מוקדית. אנחנו יודעים שחלק גדול מהאנשים שיש להם אפילפסיה אינם מגיבים לתרופה הראשונה שהם מקבלים. חלק אחר גם לא מגיבים לתרופה שניה ואצל כ- 30% ההתקפים ימשיכו גם אחרי ניסיונות בתרופות רבות. אצלך מעודד לשמוע שכבר אחרי הוספה של תרופה שניה, הדפלפט, היתה שליטה טובה בהתקפים. יחד עם זאת, קיימות היום תרופות אנטיאפילפטיות רבות ולכן ניתן לנסות ולהתאים לכל מטופל את התרופה או שילוב התרופות שיתאימו לו ביותר. לא רק מבחינת השליטה על ההתקפים עצמם, אלא גם מבחינת גרימת הפרעה מינימלית למהלך החיים, כולל הריון, גיל זקנה ומחלות נוספות שיש לחלק מהאנשים. תהליך המציאה של התרופה המתאימה ביום לאדם זה או אחר יכול להיות יותר או פחות קצר ופשוט, אך חשוב לעבור אותו ולהשאר עם תרופה שאת יודעת שהכי מתאימה לך לאותה התקופה בחיים.
כמובן שלא ניתן ליעץ לך ספציפית על טיפול תרופתי זה או אחר מעל דפי הפורום. חשוב שתבחרי נוירולוג שמתרכז בטיפול באפילפסיה (אפילפטולוג) שאת סומכת עליו, לדון איתו על האספקטים השונים של הטיפול שלך ולבקש ממנו מידע שיעזור לך לקבל החלטות לגבי טיפול זה. כמו כן, אם קיימת בנוסף תופעה של חרדה שאת מתארת חשוב לטפל במקביל בתופעה זו, אשר אמנם יתכן שנבעה מהאפילפסיה, אך יכולה גם בתורה להשפיע לרעה על ההתקפים וברור שגם יש לה השפעה שלילית על חייך.
לבסוף חשוב לזכור שרוב האנשים שיש להם אפילפסיה זוכים לחיים רגילים לחלוטין, עובדים, מקימים משפחה, מטיילים.
המון בהצלחה!

שלום.
לפי התאור עדיין לא חד משמעי מדובר בהתקף אפילפטי, באבחנה מבדלת ישנה אפשרות שמדובר באירוע שנקראה התעלפות ( Syncope) לא מסיבה אפילפטית, מסיבות נוספות כמו שינויים בלחץ דם במעברים משכיבה לעמידה ( Orthostatism) או מסיבה לבבית ויש צורך להשלים בירור ע"ד Holter לב, ECHO לב או מדידות לחץ דם בשכחבה ועמידה.
לגבי בדיקת EEG, בדיקת EEG תקינה לא שוללת מחלת אפילפסיה.
התמונה הקלינית שאת מתארת יכולה להתאים גם ל- convulsive syncope, שזה התעלפות עם תנועות פרכוסיות אך עדעען זה לא אפילפסיה ולא חייבת טיפול אנטי אפילפטי במקרה זה.
בתודה, ד"ר בוקסר מרינה

שלום מאיה,
אני מבינה שאת מתכוונת לטיפול בזרם חשמלי ישיר דרך הגלגלת. זהו טיפול שמשתמשים בו לעתים לצורך שיקום נוירולוגי והוא נסבל בד"כ היטב, ללא תופעות לוואי.
מבחינת אפילפסיה - זה אינו טיפול מאושר לשימוש בשום מדינה בעולם ואין מספיק ידע על שימוש כזה. ישנן מחשבות לנסות אותו, אך הדבר נמצא בשלבים מאד מוקדמים של מחקר, בעיקר בחיות מעבדה ובעיקר במצבים חריפים כמו סטטוס אפילפטיקוס ולא לטיפול מניעתי קבוע. מבחינת השפעה לרעה על אפילפסיה - לא ידוע לי על דיווחים כאלה בספרות, אך תאורטית עלולה להיות השפעה לרעה בתלות בכיוון הזרם יחסית למוקד האפילפטי.

בברכה,

בוקר טוב, מיכל.
לגבי הרגשות שאת מתארת, יכול להיות שמדובר בהרגשה מקדימה לפני התקף, אאורה. אאורה נחשבת כהתקף קל ללא אובדן הכרה וחייבת התייחסות רפואית. לא ידוע לי על סוגי התקפים שהית סובלת מכםאת צריכה לגשת לנוירולוג מטפל כדי להחליט אם מדובר בהתקף קל או לא, האם את צריכה להמשיך בירור או לא.
בהצלחה.

שלום שני,
קודם כל חשוב להבין אם הבדיקה האחרונה נעשתה לפני או אחרי שנטלת את הכדור בבוקר. לעתים יוצאת תוצאה גבוהה מכיוון שבדיקה מתבצעת זמן קצר אחרי נטילת התרופה והגבולות הסטנדרטיים מותאמים לבדיקה שנעשת שעות רבות אחרי הנטילה. שנית, אם תוצאה זו מאד שונה מהקודמות כדאי לחזור על הבדיקה. לבסוף, אין לבצע שינוי במינון הלמיקטל מבלי להתיעץ עם הנוירולוג המטופל.

שלום רב,

אני מצטערת לשמוע על המצב הקשה של סאהר. בכל אופן, נראה ממכתבך שמדובר במקרה מאד מורכב, שכבר עבר ניסיונות טיפוליים רבים. לא ניתן להתיחס למקרים כאלו ספציפית מעל דפי הפורום. אני ממליצה שתפנה לאפילפטולוג לדעה שניה בנוגע לסאהר.

בברכה,

לחולה אפילפסיה עם קוצב וגאלי , האם מותר לעבור בדיקת MRI ראש ?

תודה ושבוע טוב.

בוקר טוב.
1. לגבי סיבות להתקפים אפילפטיים בגיל 91, קרוב לוודאי מדובר בשינויים איסכמיים כרוניים לפי גיל. התקפים שאתה מתאר לא קשים, אך בכל מקרה זה התקף אפילפטי והיא צרעכה טיפול אנטי אפילפטי. לפי דעתי טיפול בקפרא 750 מ"ג ביום, זה טיפול טוב ומינון לא גבוהה. במידה ואין לה התקפים ואין תופעות לוואי של קפרא אשפר להמשיך את הטיפול. לגבי שאלה, האם אפילפסיה בגיל זה עוברת, זה שאלה, אנחנו מעדיפים להמשיך טיפול לתקופה ארוכה עם תרופה טובה במינון מינימלי.
2. לגבי השגחה, אמך, בת 91, גם במידה ואין לה התקפים רצוי שתייה לה השגחה.

בתודה.

שלום.
1. לגבי ת"ל, קצב הפסקת הטיפול תלוי בביטוי וחומרת ת"ל.
2. האם מדובר בבן אדם שלא סובל מאפילפסיה ומטופל בדפלפט לא כטיפול אנטי אפילפטי אין חשש להתקפים אפילפטיים.

שלום.
לגבי חלוקת דפלפט, רצוי לתת את התרופה בהפרש 10-12 שעות. במידה ומטופל לוקח תרופות באופן קבוע, רמת התרופה בדם היא קבועה, בעיקר דפלפט כרונו, לכן אין צורך לחלק את המינון לצהריים וערב.
בתודה.

בוקר טוב.
מותר להוציא רשיון בתנאים הבאים:
- התקף אפילפטי , כאשר אין עדיין אבחנה של כפיון, להימנע מנהיגה 6 חודשים.
- התקף אפילפטי כאשר נקבעה אבחנה של כפיון, להימנע מנהיגה 12 חודשים.
- אם כל התקפים הינם בשינה בלבד במשך תקופה של 36 חודשים נתן לאשר נהיגה של " התקפים אפילפטיים בשינה".
רק אאורה ניתן לאשר נהיגה אם סוג התקפים לא השתנה במשך 12 חודשים, אין הפרעה קוגניטיבית.

בתודה.

האם כיפיון נחשב לגרנד מל או כל סוג של התקף פיזי שבו שאתה מזיז חלק בגוך שלא מרצונך?

האם פחד נחשב נכנס לקטגוריה של "אהורה" גם הוא בתרשים הוא לא מוקדי?


דר' מרינה, ציינת שרק אם ההתקפים מתרחשים בשינה במשך 36 חודשים או שיש רק האורות במשך 12 חודשים ניתן להוציא רישיון,
איך זה בדיוק מסתדר עם הצהרות של אפליפטולוגים שאנשים עם התקפים מיאוקלוניים בלבד יכולים להוציא רישיון נהיגה שכן התקף זה לא נחשב להתקף בשינה וגם לא להאורה?

תודה מראש

שלום, קוסטה,אצל אנשים שסובלים ממיוקלוניק אפילפסיה ישנו סוג התקפים שנקראה מיקלונוס עם ביטוי קליני של בתנועות מיוקלוניות קצרות , ללא אובדן הכרה.

קצרה וחלשה. האם עם סוג כזה ניתן להוציא רישיון בנוסף להתקף שהינו כמו האורה וגורם ללחץ או פחד לרגע אך הכל ממשיך כרגיל?

שני ההתקפים הללו קורים ב99% מהמקרים בזמן התעסקות עם פלפונים או מחשבים בעיקר בזמן עייפות ולא סתם בחיי היום יום כמו הליכה ריצה וכו'.

זה מתסכל לדעת שאתה יכול לעשות כל דבר אבל יגידו לך לא בגלל דבר כזה קטן שאפילו פחות גרוע מטיקים.

האם כל מקרה נבחן לגופו?

ממי ניתן לברר האם עם מה שתיארתי אוכל לקבל רישיון במידה ואין לך תשובה?, התהליך של הבקשה עולה כסף ולא פשוט, ובעבר למרות ששני אפילפטולוגים אמרו שאני יכול להוציא רישיון המכון דחה אותי ואף לא הזמין אותי לוועדה.

תודה מראש

שלום, קוסטה.
התקף מסוג מיוקלונוס, בלי התקפים נוספים, כמו התקף טונו קלוני או ניתוק אינו סיבה למניעה מנהיגה לפי סעיפים של מכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בעיקר האם מיוקלונוס נגרם ע"י חסך שינה או עייפול יתר שאפשר למנוע את הטריגר.

שלום איתי,
קודם כל, אתה בהחלט חייב להצהיר כאשר אתה מתגייס על כל בעיה בריאותית שיש לך. אתה מתחייב לעשות כן עם גיוסך והסתרת מידע נחשבת לעברה שיכולה גם לגרור עונשים. זאת מכיוון שכחייל הצבא אחראי על בריאותך ולא ניתן להיות אחראי על משהו שאינו ידוע.
אחרי תקופה שבה לא גויסו חולי אפילפסיה לצבא, בשנים האחרונות ניתן בהחלט להתגייס, אלא אם כן מדובר באפילפסיה בלתי מאוזנת. כמובן שבכל אופן זה מתבטא בפרופיל הצבאי, אשר אינו מאפשר לרוב פעילות קרבית, אך ניתן בהחלט להגיע להרבה תפקידים מעניינים ותורמים.
בהצלחה!

בוקר טוב.
תופעות של אאורה שלא מובילות להתקף יכולות להיות כחלק מהפרכוסים אפילפטיים בשם של התקפים פוקליים פשוטים. בד"כ זה אותן אאורות.
האם יש התקפים עם אובדן הכרה, בד"כ הם מתחילים מאאורות ובהמשך מתפתחים להתקף עם אובדן הכרה, זה נקראה התקף פוקלי מורכב.

שלום יפעת,
גלגול עינים איננו מונח רפואי-מדעי ועיניים אינן יכולות באמת להתגלגל. בד"כ כאשר עד לאירוע מסוים מתאר גלגול עיניים הוא מתכוון לכך שהמבט סוטה באופן קיצוני כלפי מעלה. תופעה זו יכולה אכן להופיע גם בהתקפי חרדה וגם בהתקפים אפילפטיים והיא אינה מסוכנת כשלעצמה.
בכל אופן, את כן מעלה כאן נקודה חשובה - של קושי שקיים לעתים להבדיל בין התקף אפילפטי להתקף חרדה. קודם כל, קיימים סוגים שונים של התקפים אפילפטיים והסוגים שיכולים להיות דומים להתקף חרדה אינם הסוגים שבהם מאבדים לגמרי הכרה, נופלים, מפרכסים בכל הגוף ולעתים מאבדים שליטה על שתן או נושכים הלשון (דהינו התקף טוני-קלוני כללי). קיימים גם התקפים אפילפטיים שבהם חשים חרדים ומעט מעורפלים, מבלי לאבד לגמרי הכרה ומבלי לאבד שליטה על שתן. על-מנת להבדיל בין התקף אפילפטי מסוג זה לבין התקף חרדה יש להגיע לנוירולוג ו/או לפסיכיאטר אשר ינסו להגיע לאבחנה על-פי מכלול ההיסטוריה הרפואית שלך, התסמינים בזמן, לפני ואחרי ההתקף ובמידת הצורך בדיקות עזר שונות. מבין פיסות המידע שסיפקת כאן, הזמן של האירוע שציינת שהיה חצי שעה, מתאים יותר להתקף חרדה מאשר להתקף אפילפטי.
בברכה,

שלום קוסטה,
בהחלט יתכן שאדם יחווה תופעות לוואי מתרופות אנטי-אפילפטיות בצורות שונות בזמנים שונים. יתכן שהחוויה השונה קשורה לתרופות נוספות שנלקחות באותו הזמן, אך לעתים לא ניתן להצביע על גורם ברור כלשהו.
בכל אופן, במידה ויש לך שאלה ספציפית בנושא תופעות לוואי, אנא פנה ישירות לנוירולוג המטפל.
בברכה,

שלום אנטון,
החמרה או יציאה מאיזון באפילפסיה עלולה להופיע ללא סיבה נראת לעין, אך גם כתוצאה מגורמים מסוימים כמו דילוג על נטילת תרופה, החלפה ליצרן אחר של תרופה, התחלת טיפול בתרופה חדשה שאינה תרופה אנטיאפילפטית, מחלת חום כמו שפעת או התקררות, שלשולים, הקאות, וגם לחץ וחסר שינה. במידה והתחלת לאחרונה לקחת איזושהי תרופה, ויטמינים או תכשיר טבעי מומלץ להפסיק את הנטילה, כמובן תוך התיעצות עם רופא המשפחה או רופא אחר שנתן את ההמלצה. כדאי גם לבדוק אם לא קיבלת מבית המרקחת לאחרונה תרופה של יצרן אחר ממה שהית רגיל (כמו לבטיראצטאם במקום קפרא או למיקטל במקום לאמוג'ין) ואם כן - להחליף חזרה לתרופה שהית רגיל אליה. כמו כן, אם אתה נוטל תרופות שאת ריכוזן בדם ניתן לבדוק, אזי לבדוק כעת את הריכוזים. בנוסף - להוריד חום עם תרופות מתאימות במידה ויש, להקפיד על שעות שינה ומנוחה מרובות בתקופה זו.
פרופ' שילר הוא אפילפטולוג מצוין ומוכר ומומלץ לפנות למרפאתו באמצעות המזכירות, להודיע שמחלתך יצאה מאיזון ולשמוע מהם המלצות.

ראשית, תודה על התגובה.
היציאה מ"איזון" (למצב של כ-2 התקפים ביום) הוא למעשה מצב נתון זה מספר רב של שנים, בלי קשר תרופות אותן אני נוטל או מחליף, המצב פשוט מתדרדר באופן מתון עם הזמן.
מניסיון עבר אני מסרב לקבל תרופות דומות ורק לוקח את המקוריות.
גם לא הייתי חולה או ולא היתי במצב יוצא דופן שאני לא מתנהל בו באופן רגיל.
אכן הגיע הזמן לבדיקת הטגרטול בדם אך הרמות הן מאוד יציבות בדר"כ,

המאורע בסופשבוע האחרון הוא יוצא דופן בכל קנה מידה המוכר לי במאות ההתקפים שאני מקבל מידי שנה (אני מנהל יומן של מספר התקפים יומיים). וכמו שציינתי הוא דמה יותר ל- grand mal מאשר להתקף קטן גם לפי תגובת הגוף שלי אחרי (עייפות שרירים, דופק בשמיים, רעידות בידיים וכו',)
תגובת המזכירות של שילר היה לקבוע תור לעוד 3-4 חודשים (וגם אז לא לשילר עצמו) או לפנות למיון (האירוע קרה ליל שישי שהיה), שתי האופציות האילו לא ניראות לי מתאימות לשינוי קבוע וביחוד זמני במצב האיזון שלי.

את הרופא/ה הראשון שאני מקבל ממנו תגובה למה שקרה, אפילו את הרופא משפחה אני אראה רק ביום שישי הקרוב (שבוע אחרי).

אני עדיין לא יודע מה לעשות לא לגבי האיזון הלא מאוזן שלי, המאורע היוצא דופן שהתרחש, ומה עלי לעשות אם כל אירוע או מקרה או שאלה עתידית שעלול לדרוש תגובה של רופא מומחה בנושא.

שלום אנטון,

אין ספק שלנוכח ההחמרה במחלתך ואשר לפי מה שאני מבינה אינה קשורה לדבר-מה חיצוני אתה צריך להבדק ע"י אפילפטולוג שיוכל להדריך אותך, על סמך כל הנתונים שקשורים למחלתך, מה לעשות הלאה. שמעתי שיתכן שפרופ' שילר בשבתון ויתכן שלכן קיבלת תור למישהו אחר. אני בטוחה שהם יוכלו לראות את כל המידע הישן עליך ויעזרו לך. אני בטוחה שאתה מבין שלא ניתן להכנס לפרטים כאלו ולתת המלצות רפואיות מפורטות דרך האינטרנט.

בהצלחה!

האם יש הבדל גדול בין פניה לאליפולוג ובין פניה לניורולוג "רגיל"?