בניית מסת שריר

לא נכון במובן שמסת שריר ניתנת לבנייה גם בגיל 50, כמו בגיל 20? או לא נכון במובן שחלה ירידה מסוימת ביכולת לבנות מסת שריר? אם כן, באיזה מובן חלה ירידה? תודה

פתוח שרירים (היפרטרופיה) אינה אפשרית אצל גברים בהעדר טסטוסטרון. נוכחות ההורמון הגברי מסביר למה באופן טבעי הגברים יותר שרירים מהנשים וכתוצאה מכך גם המטבוליזם גבוה יותר. שאלת את עצמך למה הספורטאים מגיעים לשיא היכולת בגיל צעיר? למה לא יכולים להמשיך באותה התפוקת השרירים עד גיל מבוגר? למה קצב חילוף החומרים יורד? זה בגלל שרמת הטסטוסטרון יורדת עם הגיל בנוסף לסיבות אחרות. ברור שפטנציאל בנית שרירים בשנות ה60 נמוך מאשר בשנות ה20 אבל עדיין קיים. אותו דבר אפשר להגיד גם לגבי הפעילות המינית שהינה קשורה באותו ההורמון. יתירה מכך, אדם שלא עסק מעולם בפעילות בונה שריר ומתחיל אותה בגיל מבוגר 50-60 עדיין מגדיל את מסת השרירים באופן מוחשי וכמובן גם הכוח. מפתחי שרירים מקצועים, (בודיבילדרס) מזרזים את היפרטרופית השרירים על ידי שימוש בסטרוידים שהם למעשה טסטוסטרון סינטטי, להגדלת הכמות הכוללת של ההורמון. עצם תרגול השרירים מעודד ייצור ההורמון בגוף. ככל שמתמידים בפעילות עם הגיל, ההורמון ממשיך להווצר.

זה מעניין כי מה שקראתי היה ממגזין ישראלי שנקרא "מנטה" (אתה בטח מכיר) ושם באיזה פרויקט לתחילת השנה שסקר כיצד לשמור על הבריאות בכל עשור, כתבו ואני מצטט: "כדי לפתח מסת שריר דרושה נוכחות מוגברת של טסטוסטרון והורמון גדילה. בגיל שלכם (20+), שניהם בשיאם. בהמשך, כשרמתם יורדת, תוכלו אולי לפתח כוח - אבל לא מסת שריר". כנראה שאסור להאמין גם למה שקוראים בעיתונים שנחשבים מומחים לבריאות...

אבל אני אנסה לסנגר על הכותב. אולי הוא מתכוון למי שכבר מיצה את פוטנציאל ההיפרטרופיה. מובן מאליו שלכל דבר יש גבול וכלום אינו גדל ומתפתח לאין סוף, אבל אותו דבר אפשר להגיד גם על הכוח. כפי שכתבתי בהודעתי הקודמת שיא הכוח הגופני הינו בגיל צעיר אם הפוטנציאל (נתון גנטי) מוצה עד הסוף. במקרה הזה אפשר לכל היותר לשמור על הקיים במידה זו או אחרת. אני מכיר אנשים שלא עסקו בצעירותם בספורט, ובגיל 50 הם יותר בכושר מאשר ב25 (כוח וכושר אירובי) בזכות הפעילות הגופנית שהתחילו ומבצעים באופן אפקטיבי.