בצרורות או בבודדת?

בהעדר מצבי חולי מסויימים או התערבות נתוחית במערכת העיכול, כל מה שאוכלים בלי קשר לתדירות הארוחות וגודלן, נעכל כאשר הגוף משתמש בחלק לבניה\תיקון\חידוש רקמות ותאים, חלק
הופך לאנרגיה לצורכי תפעול שוטף של מערכות הגוף ופעולותיו המכניות (שגרתיות ופעילות גופנית יזומה) והיתרה לשומן. (כמובן שיש גם פסולת שיוצאת בהפרשות).
אבל מה? נניח שהתפריט היומי מכיל 2000 קק"ל בהרכב קבוע ונקח שני מצבים קיצוניים.
בראשון אוכלים את הכול בארוחה אחת ביום ובשני מחלקים ל5 ארוחות של 400 קק"ל כל אחת.
במקרה הראשון החלק שהולך לבינוי\תיקון\חידוש של רקמות כולל שרירים, יותר קטן בחישוב יומי בגלל היכולת המוגבלת של הגוף לפרק את החלבון שבמזון לחומצות אמינו לצורך הטמעתן והיתרה מתאחסנת כשומן. זאת ועוד: בגלל שעובר הרבה זמן עד הארוחה הבאה , הגוף חוסך באנרגיה תוך הורדת קצב חילוף החומרים הבסיסי (BMR) .
במקרה השני יש הספקה שוטפת של חלבון במנות קטנות לבניה ומצד שני של אנרגיה על ידי
החזקת רמת הסוכר בדם ללא תנודות גדולות, תוך שמירה על קצב חילוף החומרים גבוה יחסית .
מסקנה: מומלץ לחלק את התפריט היומי בין 4-6 ארוחות כאשר לפחות 3 צריכות להכיל גם חלבון.

גילוי נאות
---------=
ישנם גם מחקרים שמביאים ממצאים המוכיחים שאין שום הבדל בין שני המקרים ומה שקובע
להשמנה\הרזיה הוא הערך הקלורי היומי של התפריט.