פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF - יש לך שאלה?

עבודה חלוצית בטיפול בנשים עם תגובה ירודה הראתה שמתן מקדים של אנדרוגנים במריחה דרך העור לפני הטיפול הייעודי להשריית ביוץ שיפרה את התגובה ההורמונאלית בצורה בולטת והצריכה מינונים נמוכים משמעותית של הזריקות להשריית הביוץ (גונדוטרופינים) והפקת ביציות במידה שלא שייכה יותר את מרבית הנשים לקבוצת הנשים עם תגובה ירודה. האנדרוגנים כנראה מעצימים את הרגישות של השחלה לגונדוטרופינים. באותה מידה נצפה במחקר אחר שטיפול מקדים עם אנדרוגיניים למריחה תת עורית שיפר בנוסף למספר הביציות, את מספר הביציות הבשלות, מספר הביציות המופרות ואת מספר העוברים באיכות טובה וכפועל יוצא שיפור מהותי בשיעור ההריונות. בניסיון חדשני להעצים באורח אופטימאלי את התגובה השחלתית לטיפול בתכשירים להשריית ביוץ נעשה שימוש בו זמני בשלושה אמצעים להעלאת רמת האנדרוגיניים בשחלה תוך מתן משולב של לטריזול, אנדוגניים תת עוריים וזריקות HCG(פריגניל) בחודש המקדים לטיפול הייעודי להפריה החוץ גופית. אסטרטגיית הטיפול כוללת שני שלבים: -בשלב הראשון-חודש לפני הטיפול הייעודי-נעשית העשרת השחלה בהורמונים באנדרוגיניים באמצעות: 1.מתן אנדרוגיניים בצורת ג'ל למריחה הנספג דרך העור התכשיר – mg, 25 AndroGel הניתן במריחה כל יומיים החל מהיום הראשון למחזור 2.מתן Letrozole 2.5 mg מידי יום 3.מתן hCG 2500 IU (פריגניל) פעמיים בשבוע המעגל המחזורי הוסדר באמצעות טיפול הורמונאלי תחליפי של אסטרוגן בשלב ראשון ואסטרוגן ופרוגסטרון בשלב שני. -בשלב השני-עם קבלת המחזור הוחל בטיפול הייעודי עם השריית ביוץ עם גונדוטרופינים תוך שימוש במעקבי ביוץ מסוג (אנטגוניסטים ל-GNRH-cetrotide ) עד להבשלת הזקיקים ואז ניתנה זריקת HCG לגרימת ביוץ.
באשר ללטריזול
"התרופה אכן עובדת בדומה לאיקקלומין, אך לא מדקקת את הרירית. יש ניסיון קליני רב עם התרופה שלא בטיפולי פוריות, ולמעשה לא מדובר בתרופה חדשה אלא בהתוויה חדשה. נמצא כי מתן לטרוזול לפני/במקביל לגונדוטרופינים עזר לקבלת תגובה שחלתית חזקה יותר והקטין את הצורך במינונים גבוהים של גונדוטרופינים.

מחקר אוסטרלי ענק שפורסם ב־2012 בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, מצא שאחד מתוך עשרה תינוקות שנולדים בעקבות הטיפול ב־ICSI עלול לסבול ממומים מולדים בלב ובריאות, שיתוק מוחין או שפה שסועה. בעוד מחקרים קודמים הצביעו על סיכון מוגבר למומים מולדים בהפריית מבחנה בכלל, הרי שהמחקר הזה "ניקה" מהחשד את שיטת ה־IVF הסטנדרטית, והצביע על המיקרומניפולציה כאחראית לגידול בשיעור המומים.

החוקרים בחנו את שיעור מומי הלידה ב־308,974 הריונות, בהם 6,163 הריונות שהושגו לאחר טיפולי הפריה, והשוו את הסיכון למומי לידה בכל שיטות ההפריה הקיימות. כמו כן הם בחנו את הסיכון למומים מולדים בהריונות ספונטניים (כאלה שהושגו ללא טיפולי הפריה) בנשים עם היסטוריה של אי פריון, שבעבר הרו בעזרת טיפולים כאלה, והריונות ספונטניים בנשים עם היסטוריה של אי פריון אך לא טופלו בעבר בטיפולי הפריה.
המעקב אחר מומי הלידה בוצע עד שהתינוקות היו בני חמש. ממצאי המחקר הראו שבעוד בטיפולי ה־IVF הסטנדרטיים הסיכון למומים זהה לזה שבהפריה טבעית, הרי שהסיכון ללידת תינוק עם מום בטיפולי ICSI הוא 9.9% - כמעט כפול מזה שבהיריון טבעי (5.8%).
הסיכון ללידת תינוק עם מום בטיפולי ICSI הוא 9.9% - כמעט כפול מזה שבהיריון טבעי
הסיבות עדיין אינן ברורות לחלוטין, אך אחת ההשערות שהעלו החוקרים היא שהגורם עשוי להיות קשור לטכנולוגיית ה־ICSI, שהיא פולשנית מאוד וכרוכה בנעיצת מחט בתוך הביצית, שעלולה לגרום לה לנזק מכני או ביוכימי. ואכן, מחקרים שנערכו במכרסמים מצאו שהמיקרומניפולציה משנה את ה־DNA של הביצית המופרית ופוגעת בכרומוזומים.
במחקר שפורסם ב־2009 בכתב העת Human Reproduction, מצאו חוקרים שבמחצית מהמקרים שבהם הייתה פגיעה כרומוזומלית כזאת, הביצית המופרית המשיכה להתפתח לעובר בעל תצורה נורמלית לכאורה שניתן להשתילה, אך לא הצליחה להתפתח ברחם (מה שהוביל להפלות). חלק אחר של העוברים מביציות אלה, שנפגעו בצורה חמורה פחות, המשיכו להתפתח ברחם ולשרוד את ההיריון, אך לפגיעה היו השלכות ארוכות טווח על התפתחותם של העכברים שנולדו ועל בריאותם.
השערה אחרת היא שהסיכון המוגבר נובע משימוש בזרע בעל DNA פגום. "בטיפול IVF רגיל, שבו מפגישים את הביצית עם דגימת זרע בצלחת במעבדה, תא הזרע חייב להיות תקין כדי לחדור לביצית", מסביר ד"ר אריה יגודה, מומחה להפריה חוץ גופית ממכבי שירותי בריאות והרצליה מדיקל סנטר. "בשיטת ה־ICSI אנחנו מזריקים את הזרע לתוך הביצית, וייתכן שבחלק מהמקרים הזרע שהזרקנו פגום, כזה שלא היה מצליח להפרות את הביצית באופן טבעי, אבל ההזרקה הישירה עוקפת את המגבלה הזאת".
לצד הממצאים המצביעים על סיכון גבוה יותר למומים בטיפולי ICSI, יש לציין שמחקרים אחרים לא מצאו שיעור גבוה יותר של מומים, כך שהסוגיה עדיין שנויה במחלוקת. למרות זאת, "לדקור עובר צעיר ללא צורך בוודאי לא יועיל לו", אומר פרופ' אברס, ומצטט את שבועת הרופא: "פרימיום נון נוצ'רה, כלומר קודם כל אל תזיק. עזבו את העובר לנפשו, תנו לו להתפתח. יש לו מספיק קשיים שם בתוך צלוחית הפטרי".
מה שבטוח, אומרים חוקרים רבים, נחוצים בדחיפות מחקרים איכותיים וארוכי טווח שיבדקו את הסוגיה. "יש צורך להמשיך במעקב קפדני על ICSI", כותבים המחברים של מאמר בכתב העת Obstetrics and Gynecology International שפורסם ב־2013. "חייבים להיות הערכה וטיפול קפדניים במטופלים גברים כחלק מההערכה השגרתית של זוגות עם אי פריון, ולא להשתמש בטיפול אמפירי. אם ICSI הוא השיטה המתאימה ביותר, אזי הסיכונים הכרוכים בה של מומי לידה חייב

בהחלט יתכנו הפרעות במחזור הווסת העוקב למחזור טיפולי עד להתאפסות המערכת