האם מאוחר מידיי?? בהול...

"מאוחר מדי" נשמע כמו תירוץ של הפרעת האכילה לגרום לך להרים ידיים, להתייאש מראש ולגרום לך לוותר על ניסיונות להבריא. הפרעת אכילה גורמת נזקים, חלקם הפיכים יותר וחלקם פחות, וכדי לדעת מה תמונת המצב האמיתית צריך בדיקות והערכה קלינית. אבל דבר אחד בטוח: כל יום עם הפרעת אכילה מגדיל את הסיכוי שהנזקים יגברו. נשמע שאת סובלת מהמצב וזקוקה מאד לעזרה ולטיפול.
זה נכון שקשה לצאת מזה. מצד שני, לא קשה להיות בתוך זה? גם קשה. אז שווה לעשות ניסיון, במיוחד שאת מתארת שכיום המודעות יותר גבוהה והמוטיבציה יותר גדולה. זה שאת חיה אורח חיים "רגיל" זה אומר שכנראה יש לך כוחות ויכולות, ומצד שני נשמע שהפרעת האכילה לא באמת נותנת לך ליהנות מאורח החיים הזה, אם כל מה שחשוב בסוף היום זה כמה אוכל נכנס לפה או כמה ספורט עשית.
הכוונה: אפשר לבדוק במרפאות להפרעות אכילה בבתי החולים הגדולים (למשל באיכילוב או בתל השומר, אם את במרכז), טיפולים מסובסדים דרך קופות חולים, או טיפולים פרטיים אצל אנשי מקצוע מומחים בתחום הפרעות האכילה. אם בטיפול שהיית בו בעבר הרגשת שיש "פוטנציאל" להחלמה, אולי שווה לנסות לבדוק אפשרות של חזרה אל אותם מטפלים. העיקר לא לקנות את הבלוף ש"מאוחר מדי".