פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

אילת יקרה
אני מבינה ממעט הפרטים שציינת בשאלתך שכאב הפרידה או הקושי הרגשי האחר שנלווה אליה עדיין מלווה אותך.
למצבים רגשיים עצמתיים יש השפעה על התיאבון. יש הנוטים לאכילת יתר ויש שמאבדים את התיאבון.
אני תוהה האם מלבד הירידה הניכרת בתיאבון את חשה גם שינוי תפקודי בתחומי חיים אחרים? האם רק התיאבון השתנה?
התיאבון הוא רק סימפטום לקושי רגשי שאת חווה. אני ממליצה בחום לפנות לתמיכה רגשית שתעזור לך להתמודד עם הפרידה.
התיאבון יחזור
חיבוק

שחר היקר
שגרה היא לא תמיד משהו שנראה ומרגיש אותו דבר כל יום. השגרה שלך היא כזו שכל יום נראה אחרת, אבל זו עדיין שגרה.
אני מניחה שבתחילתו של יום או אפילו כשאתה מסתכל על השבוע מראש, אתה יודע פחות או יותר כיצד עומדים להיראות הימים שלך.
אם חשוב לך לאכול בצורה עקבית יחסית, ואני מתרשמת שאכן כך, הרי שבידיך ליצור את הסדר הזה.
לסדר צריכים להיות כמה עקרונות. תחשוב אילו עקרונות יהיו מיטיבים עבורך.
לכאול אוכל חם? לאכול בצהרים? לאכול ליד שולחן? אני סתם מציעה כיוונים שונים, כדי לעורר את המחשבה שלך.
תבחר מנסיונך כמה עוגנים של יציבות שאתה יודע שעובדים עבורך. לא המון. רק 1-3 כאלה. תיצמד אליהם, לא משנה איך נראה היום שלך.
תוביל ואל תהיה מובל :)
בהצלחה

טאי היקר
אני פחות נוהגת להדביק תוויות של אבחנה. לא משנה איך קוראים למה שקורה לך עכשיו, מה שחשוב הוא שזה מטריד אותך, ושאתה שואל מה ניתן לעשות.
אני ממליצה לפנות לעזרה מקצועית
מוזמן כמובן גם לפנות אלי

דפנה, יקהה,
אני מניחה שהסטרס נובע מארועים או התרחשויות בחייך.
טוב שאת מודאגת מכך, כדי שתגייסי כוחות ועזרה על מנת לסייע לך בהתמודדות עם הסטרס, וגם עם חוסר התיאבון.
בינתיים, חפשי מאכלים פשוטים וקלים לאכול. משקאות מזינים יכולים להיות פתרון מצוין - משקאות חלבון למשל.
אם אין שיפור במצב הנפשי - חשוב מאד לקבל עזרה!!
חיבוק

וובה היקר
אני לגמרי מבינה את הרצון לטפל באכילה הרגשית באופן עצמי ועצמאי.
יחד עם זאת, מנסיוני יכולה לומר, שליווי והנחיה יתרמו לך רבות.
הן בקבלת כלים לשינוי, והן בליווי בתהליך .
שמחה ששאלת
אתה מוזמן ליצור קשר :)
טליה

תיקי, יקרה
אני מבינה שההתנהגות הזאת היא משהו חדש.
ראי, דבר אינו קורה "סתם".
עוד לפני הענין של האכילה נמצא הענין של ההתעוררות.
כדי לטפל בכך חשוב להבין מה מעיר אותך, האם יש משהו מטריד? האם משהו השתנה בחייך? איזה צורך ממלא האוכל וכו'...
ממליצה לך מאד לקבל עזרה, את כמובן מוזמנת לפנות גם אלי אם תבחרי בכך.
יום טוב (ולילה טוב!)

גידי היקר
אני מניחה שאתה מרגיש מכור.
אני פחות מאמינה ב"גמילה"
הבעיה עם גמילה היא שמנסיוני עבור רוב האנשים היא זמנית, גם אם לזמן ארוך, מתישהו זה מתמוטט ואז יש חוויה מאד מאד מתסכלת של רגריסה וכל המשתמע מכך.
אני מאמינה יותר בלימוד כלים כיצד לבחור מתי מה וכמה מתוק לאכול. זו תורתי. אתה מוזמן
יום נפלא

תמיר היקר,
תודה על השיתוף והשאלה.
האכילה היא תוצאה, היא לא הסיפור עצמו, אלא רק אמצעי עזר שמצאת לעצמך על מנת להתמודד עם החרדה.
בין אם האכילה משחררת אותך מעט מהחרדה ובין אם לא, הרי שהיא מייצרת בעיה אחרת עבורך והיא עליה במשקל.
האם פנית לקבלת עזרה להתמודדות עם החרדה?
מזמינה אותך פנות אלי, אמליץ לך

דקלה יקרה
אינני יודעת אם מדובר בנערה או באישה בוגרת, וזה לגמרי משנה את פני הדברים.
הריצה איננה הבעיה אלא מה שגורם לה לרוץ באובססיביות.
בדרך כלל כשיש הפרעה שכזו אין ענין לקבל עזרה כי לא קיימת מצוקה.
לכן, יכול מאד להיות שהצעה שלך לקבלת עזרה, כפי שאת מתארת, נדחית על הסף.
נסי לראות אם יש הפרעה גם באכילה ואם היא מרזה.
לרוב, איבוד המחזור החודשי מהווה נורה אדומה שנדלקת, ומהוה טריגר לפניה לטיפול.
נסי לשוחח איתה על המחזור, שיחת בנות שכזו...ספרי משהו על המחזור שלך ונסי לפתח שיחה.

ליטל יקרה
ראשית, לא מובן מאליו ששמת לב ושאכפת לך.
יכול להיות שזו הפרעת אכילה, ויכול להיות גם שזו בעיה רפואית.
כך או כך, מדובר בענין מאד רגיש.
אם יש מישהי במשרד שקרובה אליה יותר ממך, שתפי אותה. אולי היא יודעת את התשובה ואולי היא יכולה לנסות לברר איתה בצורה מאד מאד עדינה ואמפטית.
אם אכ כך, והיא גם מעוניינת בעזרה, כשאי לפנות לאחד המרכזים המטפלים בהפרעות אכילה במבוגרים, דרך קופח או במסגרת אחרת.

דבי יקרה,
כנראה שלא סתם בחרת לפנות בשאלה בפורום הפרעות אכילה. שימוש במשלשלים מזיק בכל מינון ומשך ואיננו אמצעי מוצלח כלל להרזיה.
אני מזמינה אותך לפנות לקבל עזרה שתוציא אותך ממעגל האובססיה ותתמוך בך בהרזיה בדרך בריאה