אשמח לעזרה

נתחיל מהסוף: אבחנה קלינית אי אפשר לתת דרך פורום באינטרנט, כך שאין דרך לדעת אם את באמת סובלת מאנורקסיה או לא בלי התייעצות מקצועית כמו שצריך. אבל עצם זה שהשאלות עולות, גם אצל אחרים וגם אצלך, מדליק נורה אדומה ומחדד את הצורך בהתייעצות כזו. אז כדאי לפנות לרופא משפחה, לדיאטנית, לפסיכולוג או לפסיכיאטר כדי לקיים בדיקה כזו.
לגבי דפוסי האכילה שאת מתארת: כאשר העיסוק באכילה, באחוזי שומן, במה נכנס לפה ומה לא ומתי, מתחיל להיות יותר מסתם עיסוק, אלא טורדנות של ממש, זה בהחלט מאפיין של חשיבה "הפרעת אכילתית". גם הדפוס של ויתור על אוכל של ממש לטובת מתוקים מאפיין לא פעם אנשים שסובלים מהפרעות אכילה (מעין חשיבה ש"עד שאני כבר אוכל אני חייב לאכול משהו שממש טעים ומהנה, גם אם לא מזין ומשביע").
בקיצור - נשמע שיש סיבה לבדוק קצת יותר טוב מה קורה, המלצתי לעשות זאת בהקדם.

היום נשקלתי ורציתי לדעת אם משקלי ביחס לגובה הוא נורמלי או מתחת לממוצע.
הגובה שלי הוא 161 והמשקל 43.6

אשמח לתשובה נוספת

תודה רבה

שלום

משקלך נמצא מתחת לטווח התקין ולמעשה את נמצאת במצב של תת משקל.
לאור מה שכתבת שאת אינך מרגישה רזה כמו שסביבתך מעירה לך על כך והנתונים שמסרת לגבי המשקל, אני מתרשמת שקיים עיוות בדימוי הגוף.
עיוות בדימוי גוף מתרחש כאשר התפיסה לא תואמת את המציאות.
יש לציין שעיוות בדימוי גוף הוא אחד הסממנים בהפרעות אכילה ולכן אני מצטרפת לתשובתו של לירן וממליצה בחום לפנות לייעוץ.

אני תוהה מה התשובה לשאלה הזו אמורה לשרת? הרי קשה לי להאמין שמישהי שמתעסקת בנושא כמוך במשך זמן רב לא יודעת את התשובה ממילא. מניסיוני, סוג כזה של שיח עם אנשים שסובלים מהפרעות אכילה מזין לרוב את הבעיה. אנשים סביבך אומרים להם: אתם רזים מדי! אתם בתת משקל! והפרעת האכילה מחייכת לעצמה. ואם מישהו יגיד: היי, אתה נראה טוב היום! הפרעת האכילה ישר תייצר מחשבה בסגנון של "אוי ואבוי! הוא מתכוון שהשמנתי...".
אז כשאת שואלת אותי אם את במשקל נורמלי או מתחת לממוצע, אני קצת ממולכד. הרי מדובר בחישוב די פשוט שלוקח עשרים שניות, שאני בטוח שאת יודעת אותו בדיוק כמוני, ושבזמן שאני כותב לך כבר הספקתי לעשות אותו. אבל אם אומר לך שאת מתחת לממוצע, האם זה יגרום לך לטפל בעצמך או רק יזין את הפרעת האכילה שלך? ואם אומר לך שאת במשקל תקין, האם תנשמי לרווחה או רק יכניס את הפרעת האכילה שלך תיכנס להילוך גבוה?

ראיתי שעדי כבר השיבה לשאלתך, אך לדעתי השאלות שאת צריכה לשאול את עצמך הן לא אם את במשקל תקין או לא. השאלות שאת צריכה לשאול את עצמך הן אילו מחירים הבעיה הזו גובה ממך, איך היא משפיעה על איכות חייך, על הקשרים שלך עם אנשים, על התפקוד שלך, על מצב הרוח שלך, על הריכוז שלך, על ההנאה שלך, על הבריאות שלך, ועל היכולת שלך להגשים את הערכים והיעדים האמיתיים שלך.

ואתמול קניתי משקל שהיה בהנחה כשעשיתי קניות.
לא היה לי מושג כמה אני צריכה לשקול ומהו המשקל הנורמלי לגובה שלי.

לא חיפשתי שמישהו יגיד לי שאני רזה, ולא שאני בתת משקל.. סך הכל כתבתי כאן כדי לסדר את המחשבות שלי והבלבול הזה נוצר רק לאחרונה שהרבה אנשים העירו לי.

האמת היא שהתגובה שלך קצת עקצה אותי לאור העובדה שהשאלה נשאלה בתמימות מוחלטת.

אני חושבת שבנוגע לשכתבת, במידה וזה היה נכון.. זה כמו ללכת לרופא שיניים עם חור בשן ולשאול אותו "נכון שהשיניים שלי בריאות?". שהרי אנו נעדיף לשאול כל אדם את אותה שאלה, ולא את רופא השיניים. אז אני באמת לא יודעת למה הקדשת כל כך הרבה מילים והגעת למסקנות כאלה, מבלי לחשוב לרגע שאולי קיימת שם מאחורי המסך מישהי שלא נשקלת באובססיה כל יום.. בעצם, לא נשקלה כמה שנים טובות.. פשוט מחוסר עניין.